Parshas Vayishlach 5786
- Torah Tavlin
- Dec 6
- 3 min read
קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות ... (לב-יא)
בתחבולות תעשה לך מלחמות
הנה, מן הראוי להתבונן בדבריו אלו של יעקב, שהרי זה עכשיו שלח מלאכים לעשיו אחיו לומר לו 'עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי', הרי שראה שהיה ממשות במעשיו משך אלו השנים ששהה בבית לבן, ותיכף פורש הוא לאחר מכן להתפלל לפני בוראו, ולפניו הוא אומר 'קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך', ונשאלת השאלה הן אמת שהקב"ה הטיב עם יעקב מאוד, הוא כבר זכה להעמיד באותה שעה י"א מהשבטי י"ה, אך בכל זאת למה ראה בזה החסד גמול לכל מעשיו הטובים? וכי קלה היתה המלאכה להיות זהיר ב'תרי"ג מצוות בביתו של לבן? הרי אותו רשע היה אבי אבות המכשפים, ובאלו המחיצות שבהם היה עוסק בכשפיו והוכרח יעקב לשהות משך עשרים שנה. ובנוסף להשראת הטומאה בזה המקום הוכרח יעקב להטריד עצמו עם ענינים חומריים אשר גם הם היו יכולים לשמש כסיבה מוצדקת להעבירו מדעת קונו, ואעפ"כ התגבר על כל הקשיים ולא הסיח דעתו מדעת קונו עד שהיה ביכולתו להעיד על עצמו ולומר 'תרי"ג מצוות שמרתי', ולמה אם כן ראה את עצמו כאחד אשר אינו ראוי עוד בדין לחסדים?
התשובה לכך נרמז בתיבת 'במקלי' שהאותיות 'קלי' שבו נקראים גם כן 'קל לי', ובכך רמז יעקב שעוד בטרם ירד לבית לבן ידע מה מצפה לו באותה אחוזה, ועוד טרם בואו לכלל נסיון כבר סלל לעצמו את הדרך שעל ידו יהיה ביכולתו לעבור בשלום את תקופת שהותו בזה המקום. הוא כבר ידע באיזה פיתויים ינסה היצר לשבש את דעתו כדי לעורר רצונו לעבירה, ובאיזה מצבים של מצוקה יעמידהו לצורך מטרה זו, וכבר הסיק לעצמו מה מוטל עליו לעשות לעת כזאת מבלי להבהל, והכנה זו אכן הועילה לו בפועל, וגם כשהגביר היצר את הנסיון למאוד בכל לשונותיו הצבעוניים, כבר היו לו תשובה ניצחת. ועל כן על אף שלעשיו שלח להגיד ש'תרי"ג מצוות שמרתי' היה זה כדי לעורר בו היראה בזה שיידע כי זכותו עצום על אשר נשאר בתמותו על אף ששהה בבית לבן ועברו עליו נסיונות מרים כלענה, אך כלפי שמיא החזיק עצמו בענוה ואמר 'קטנתי' והסיבה לכך 'כי במקלי עברתי את הירדן הזה' - כי בעודי מעבר הירדן טרם הליכתי לבית לבן כבר ידעתי אודות הנסיונות העלולים לבוא, וכתוצאה מכך זכיתי ל'קל לי', ועל כן מאחר שזכה לשתי מחנות סבר לתומו שכבר לא נשאר בידו זכות.
וכיון שמעשה אבות הם סימן לבנים, על כן גם עלינו ללמוד מכך את הדרך אשר נלך בה, כי כל אחד לפי מעמדו ומצבו יודע בנפשו במה מנסה אותו יצרו, ומה הם התחבולות בהם הוא נוקט כדי להכשילו, אך בשעת הנסיון קשה מאוד להתאמץ נגדו, כי אז כבר משובש דעתו של אדם, ומחמת הנגיעות קשה מאוד ליישר את הדיעה, אך שלא בשעת הנסיון אז ביכולתו להתבונן האיך הוא הולך שולל אחר עצת יצרו, ואז יכיר שאין שום צדק ברצונותיו השליליים, ורק אז תהיה ביכולתו ליישר דעתו ולהבין מהו הדרך אשר עליו לבחור כששוב יתעורר בו נטיות להרע, ואז כשיסיק בדעתו שכן אכן יעשה, תהיה החלטה זו לו לעזר וסיוע בעת שיתעורר שוב הנסיון, וגם אם יהיה זה נסיון קשה מנשוא תהיה ביכולתו להתאמץ נגד היצר, מאחר שכבר הוחלט הדבר מקודם שאינו מן הראוי ללכת בכהאי גוונא אחר עצתו. אלו הדברים היו לפני כעד עד כמה עצה זו נכונה, כי אפילו מי שהיה מורגל כל ימיו בעבירה, בכל זאת השכיל לדעת כי אחר שהדברים מתיישבים על הלב, והאדם יודע מה חיובו בעתיד לעת נסיון, יהיה הדבר בעזרו לבל יסוג מהאמת, ויהיה זה מי שיהיה, גם אחד שהרע נשתרש בקרבו מימי נעוריו.