Parshas Vayera 5786
- Torah Tavlin
- 15 hours ago
- 2 min read
וירא אליו ה' באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום ... (יח-א)
אחר כוונת הלב הן הדברים
פרש"י: הוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים, ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים, הביא המלאכים עליו בדמות אנשים.
כבר הזכרנו את דברי הזוה"ק (ח"ג קמט:) בחומרת אלו שלדעתם לא כיוונה התורה בסיפוריה כי אם להודיע רק את דבר הסיפור, כי בהשקפה זו הם מחללים את התורה חלילה, מאחר שעושים מקצת דבריה חולין ר"ל, ובהכרח עלינו לומר שבכל סיפור בקשה התורה לגלות לנו דרכים ומושגים בעבודת ה'. כיון שכן מוטל עלינו לעיין היטב בכל הסיפורים שבתורה, כדי להבין מה כיוונה התורה להודיע ולהורות בסיפוריה. וכזאת עשינו בבואינו לפרשה זו בראותינו שהתורה מספרת לנו אודות גודל חשקו והשתדלותו של אברהם אבינו במצות 'הכנסת אורחים', ומצאנו שמלבד מה שהדברים באים להמחיש את השתוקקותו של זקינינו אברהם למצוה זו, יש בה גם לימודים על העבודה בכללותה.
דהנה רואים אנו בפרש"י שמלכתחילה לא רצה הקב"ה להטריח את אברהם באורחים, ולשם כך הוציא בזה היום חמה מנרתיקה, אולם בראותו שאברהם מצטער על שאין ביכולתו לקיים מצות 'הכנסת אורחים' הביא מלאכים בדמות אנשים. דבר זה מעוררת שתי תמיהות, א. הרי הקב"ה ידע מראש שלבסוף יצטער אברהם מאוד על העדר האורחים, וכתוצאה מכך ימלא משאלתו וימציא לו 'אורחים', ואם כן למה ראה לנכון לסבב מלכתחילה שלא יופיעו אורחים? ב. אחר שכבר הסכים הבורא ב"ה למלא את משאלתו של אברהם, למה לא העדיף להחזיר החמה לנרתיקה, ואז יופיעו האורחים כמידי יום, ולמה לו להוסיף שינוי על שינוי, ולשלוח לו מלאכים בדמות אנשים? מה גם שיש מקום לחשוב שבסופו של דבר לא קיים אברהם את המצוה באמת, מאחר שלא השביע באמת רעבים, ובהכרח שהנהגת הקדוש ברוך הוא באתה ללמדינו דבר מה.
כדי לגלות את הכוונה העליונה בהנהגה זו נקדים להמחישה במעשה שהיה עם הרה"ק רבי מרדכי מלעכוויטש זי"ע. הרה"ק מלעכוויטש היה מוהל, ועז היה רצונו לעסוק במצוה זו, עד שהיה מוכן להטריח עצמו ולהקדיש אפילו יום שלם כדי ללכת לישובים נידחים רק כדי להכניס תינוק רך בבריתו של אברהם אבינו. פעם שאלוהו למה רואה הוא לנכון לבלות הרבה ימים רק לשם כך, הלוא סמוך לאותן ישובים נידחים ישנם עוד מוהלים? נענה ואמר, שהינו מובטח שאלו התינוקות שהוא ימול אותם יזכו להיות שומרים מן החטא, ועל כן הוא מתאמץ מאוד להציל יהודים מרדת שחת.
על פי זה מובן שפיר למה הוציא הקדוש ברוך הוא מלכתחילה חמה מנרתיקה, על אף שידע שלבסוף כשיוגבר צערו של אברהם יצטרך להזמין לו אורחים, כי רצה לזכות את אברהם בקיום מצות הכנסת אורחים בשלימות מבלי שתהיה במצוותו שום פגם, וזאת לא היה ביכולתו לזכותו אלא אם כן יתיאש אברהם אבינו מלקיימה אחר שיכיר בכובד החום, וכתוצאה מכך יצטער מאוד שאין ביכולתו לקיימה בפועל, אולם אחר שכבר התיאש, כבר זכה בזכות רצונו ב'מעשה שאין בו שום פגם', וכבר היה ביכולתו של הקב"ה לסבב סיבות כדי להפיס דעתו ע"י המצאת אורחים.
אולם גם כעת ביקש הקב"ה ללמד שגם בעשיית המצוה בפועל היא תלויה בעיקר ב'כוונה', ולכן לא החזיר את העולם כמנהגו, ושלח דוקא מלאכים בדמות אנשים, כדי שיקיים אברהם המצוה על ידם, ומתוך כך ילמדו הדורות הבאים אחריו שעיקר המצוה תלויה בכוונה, דאם לא כן לא היה הקב"ה מכשילו, והבן.