Parshas Pinchos 5786
- Torah Tavlin
- 4 days ago
- 3 min read
אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם (כז-יז)
הבדל בין ישראל לעמים
פרש"י: "לא כדרך מלכי האומות שיושבים בבתיהם ומשלחין את חיילותיהם למלחמה, אלא כמו שעשיתי אני שנלחמתי בסיחון ועוג... וכדרך שעשה יהושע... וכן בדוד הוא אומר יוצא בראש ונכנס בראש". להבנת ההבדל שבין הנהגת ישראל להנהגת העמים, ראוי להיזכר בסיפור 'עלילת הדם' האחרונה שהייתה לפני כמאה שנה. אז העלילו הגויים עלילה שקרית על יהודי בשם מנדל בייליס, וגדולי ישראל מרתו בשתדלנות כבירה להצילו מגזירת המות שריחפה על ראשו. בתקופת המשפט נדרשו הרבנים להתייצב בפני רוזני הארץ לבאר מאחז"ל המדברים בגנות האומות, אותם ליקטו הקטיגורים להוכיח שדם נכרי הוא כהפקר בעיני ישראל. בין המאמרים הייתה דרשתו של רשב"י בגמרא (ב"מ קיד:) על הכתוב ביחזקאל "וְאַתֵן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶם" - "אתם קרויין אדם, ואין נכרים קרויין אדם". המקטרג טען שזה יעיד שהנכרים נחשבים כבעלי חיים שהותר דמם חלילה. במאמר זה אכן ביטא רשב"י את פחיתותם הרוחנית של האומות, אך כלל לא רצה להגדירם לדינא כבעלי חיים ולהתיר דמם, אולם השופטים הגויים שלא למדו, הבינו שיש כאן לכאורה טענה מוצדקת ומסוכנת.
התפקיד להשיב לקטיגור הוטל על הגאון הצדיק רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל, לפרש את המאמר ולדחות את הטענה. רבי מאיר הבין שא"א לפרשו כמשמעו הפשוט, שכן גם אם יאמינו שאין בכוונת המאמר להתיר דמם, עצם הדיבור בגנותם יעורר חמתם על שהתורה מדברת בהם סרה. אולם השי"ת היה בסעדו ועד מהרה נפל רעיון מבריק במוחו האיך לפרש את המאמר באופן שגם הם יודו בצדקתו. וכה דרש לפניהם: הנה כל בריה בעולם נקראת בשם מסוים בלשון יחיד ובלשון רבים, כגון 'איש' ו'אנשים'. אמנם המין האנושי קרוי גם 'אדם', ובזה השם לא מצינו לשון רבים; היחיד קרוי 'אדם' אך אין הרבים נקראים 'אָדָמִים'. לרמז הוא בא שהמין האנושי, על אף שהם מחולקים בהרבה גופים נפרדים, כשהם מחוברים הם נחשבים למעשה כאדם אחד. כעת תתמהו, במה יחשב המין האנושי לגוף אחד והרי הם גופים מחולקים לכל דבר?
אולם אם תתבוננו באומה הישראלית תווכחו שעם היותם גופים מחולקים, כואב לכל אחד גם כאבו של זולתו. משפט בייליס הנוכחי יוכיח: כל בני האומה הישראלית בכל מקומות מושבותיהם מרבים כעת בהשתדלויות לשחרורו. רובם אינם מכירים אותו כלל, הם רק שמעו שאדם מישראל כלוא ואימת המוות מרחפת על ראשו, ומיד נאספים כאיש אחד לעשות ככל שביכולתם להצילו. זאת אומרת שכולם בבחינת אברים מגוף כולל, וכמו שהחש בראשו רגליו מוליכות אותו אל הרופא, כך משתדלים כל אברי הגוף הכללי לחלץ את האבר הנמצא בסכנה.
אולם אצל האומות לא תמצאו כעין זה; אם יעלילו על אחד מהאומות עלילה, האם יהיה עוד מי שיעמוד לצידו ויצטער בצערו? זוהי כוונת רשב"י 'אתם קרויין אדם' - התואר 'אדם' המבטא שכולכם כאיש אחד שייך רק לישראל, שהמציאות מעידה שלכ"א כואב כאב זולתו, ו'אין עובדי כוכבים קרויין אדם' - האומות הם גופים נפרדים שאין אחד מרגיש בכאב השני. תואר 'איש' יפה לכם, אך תואר 'אדם' אינו יפה לכם. השופטים הודו בפה מלא לפירושו המציאותי של מהר"ם שפירא.
כזאת אנו רואים בדברי רש"י כאן: 'לא כדרך מלכי האומות שיושבים בבתיהם ומשלחין את חיילותיהם'. מלכי האומות וחייליהם הם גופים נפרדים, זה אינו מרגיש בצרתו של זה ולא אכפת למלך מחיי חייליו, ולכן כשרואה סיכוי להרחיב ממלכתו, אינו חושש מלסכנם בקרב. לא כן מנהיגי ישראל; הללו מרגישים בצרת אחיהם כבשרם, ואין מניחים אותם לצאת למלחמה רק כדי להרבות כבוד. בעת ההכרח מצטערים הם בצרת אחיהם, והם עצמם באים לעזרתם ועומדים בראשם - משה נלחם בסיחון, וכן יהושע ודוד - כדי להקל סבלם כחלק מגוף ה'אדם' האחד.