Parshas Naso 5785
- Torah Tavlin
- 6 days ago
- 3 min read
נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם ... (ד-ב)
במעלת ההליכה בדרך האבות
הנה בני קהת, בני גרשון, ובני מררי, הם שלש המשפחות של שבט לוי שזכו ונצטוו לשאת את המשכן ממקום למקום, לפרקו ממקומו הקודם, ולהקימו במקומו החדש. החשובים מכולם היו בני קהת שהם נצטוו לשאת את הדברים המקודשים ביותר: הארון, המזבחות והמנורה. למטה מהם היו בני גרשון, שהם נצטוו על יריעות המשכן. ולמטה מהם בני מררי שנצטוו על הדברים הקשים והמפרכים, שהם קרשי המשכן. ציוויים אלו ודאי באים גם להורות דרכי עבודה לדורות, כי התורה היא נצחית, ובהכרח שכל הדברים הנאמרים בה באים להורות לנצחים, ועל אף שבמשמעותם של אלו המקראות אין אתה מוצא כי אם הוראות למשפחת קהת בעודם במדבר, נרמזים בפרטי הדברים הליכות חיים הנחוצים לכל אחד מישראל בכל הזמנים.
ומן הנכון להעתיק מהספר הקדוש 'בית אברהם' (סלונים) המדבר מהעבודה הכללית הנרמזת באלו המקראות, ותוכן דבריו הם, שאלו השלושה משפחות מורים על שלושה בחינות ומדרגות שבהם יכול האדם לְהִמָּצֵא, ובכל מצב ומדריגה מוטל על האדם לעבוד את הבורא ברוך הוא כפי כוחו ויכולתו, וגם זה שהוא במדרגה נמוכה לא יבוז להעבודה שהועידו לו מן השמים, ועליו לדעת שבאותה מידה שהקב"ה זקוק לעבודתו של בעל המדריגה, כך זקוק הוא גם כן לעבודתו הנמוכה, ואותו נחת רוח שהוא מעורר בעבודתו הנמוכה אינה יכולה להתעורר מעבודתו הרמה של חבירו.
והא לך לשונו: 'בני קהת הם שעבודת הקודש עליהם בכתף ישאו, הם הקרובים לה' ורואים בגודל כבודו, ועל כן כתיב אצלם 'וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו בגשתם את קודש הקדשים', היינו שמגודל פחד ה' והדר גאונו, לא ימותו מכלות הנפש, ושיהיה להם כח לעמוד בנפשם. למטה הם בני גרשון, 'גרשון' הוא מלשון 'כי גרשוני היום מלהסתפח בנחלת ה'', שהם עומדים בקשרי מלחמת היצר, יש אמנם עתים שהוא מקורב, וכן יש עתים שהוא בבחינת מגורש, ואצלם כתיב 'לעבוד ולמשא', פעם הוא בחינת עבודה, ופעם בחינת משא. למטה מהם הוא בחינת בני מררי, לשון 'מרירות', הם מלאי מרירות, אם באלו ב' הבחינות קהת וגרשון כתיב בלשון 'נשא את ראש', שיש להם בחינת 'ראש', אצל בני מררי לא כתיב כלל לשון 'נשא את ראש' אלא מתחיל בלשון 'בני מררי למשפחותם', שאין להם מכלל בחינת 'ראש', ולכן כתיב אצלם 'זאת משמרת משאם', אינם מרגישים בחינת 'עבודת הקודש', רק בחינת 'משא', והוא קרשי המשכן, דברים קשים המפרכים את הגוף. אולם ע"י כל אלו מתגדל ומתקדש שמו יתברך, כמו שיש עבדי המלך העוסקים בכתר מלכות, כמו כן צריך עבדי המלך שיכינו נעלים לרגליו, 'ומלאה הארץ קניניך ...'' עכ"ל.
כעין דבריו הביא המהר"ל בספרו 'גור אריה', וז"ל: 'ומפני כי עבודת הגרשוני הוא כמו הממוצע בין עבודת הקהתי והמררי, היה עבודתו כללית, לפי שהוא נוטה לשניהם. לכך נתמנה עליהם אהרן ובניו. אלא שמעלים בקודש ואין מורידין להיות זה אלעזר, שכבר ניתן לו דבר קודש יותר, והוא משמרת הקהתי. ומכל שכן אהרן שהיה חשוב עוד יותר מן אלעזר, לפיכך נשאר ביד איתמר בן אהרן', עכ"ל.
היוצא מכל האמור, שבני אדם המוכשרים לתורה והם דוגמת 'משפחת הקהתי' שנשאו את 'ארון הקודש' הרומז להתורה, צריכים לעסוק רק בתורה ובעבודת ה', אולם גם אלו שהם דוגמת 'בני גרשון' ו'בני מררי' שהיו בדרגה פחותה מהם, צריכים עכ"פ להידבק אל הקודש ולעשות ככל אשר לאל ידם בעניני העבודה, וגם לצרכיהם הגשמיים עליהם להשתדל למצוא תפקידים שהם בבחינת 'תוך המשכן' ובאמצעותם יהיו נאחזים בחבל הקדושה, ואם יכוונו בכל עניניהם לשם שמים יעוררו עי"ז נחת רוח שאי אפשר לעוררה אפילו ע"י העושים את יומם כולו תורה.