Parshas Vayishlach 5786
- Torah Tavlin
- Dec 6
- 2 min read
וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום ... (לב-ד)
בענין מלחמת היצר
התורה הקדושה מספרת איך יעקב אבינו הכין א"ע למלחמה עם עשו הרשע. ופרש"י (ט): "התקין עצמו לשלשה דברים לדורון, לתפלה ולמלחמה. לדורון - להלן (כב): ותעבור המנחה על פניו. לתפלה - (י) אלהי אבי אברהם. למלחמה - והיה המחנה הנשאר לפליטה", עכ"ל. וצ"ב, מדוע האריך התורה הק' לבאר כל פרט ופרט שעשה יעקב אבינו לנצח המלחמה עם עשיו אחיו, הרי התורה בכל מילה בא ללמדנו לימודים נפלאים, וע"ז גופא התורה הקדושה נקראת "תורה", מלשון "הוראה", ואיזה לימוד יש כאן מסיפור זה. הרי רוב בני אדם אינם אנשי חיל במלחמה שצריך לידע התחבולות איך לעשות מלחמה, ואיזה לימוד יש כאן הנוגע לכל אחד ואחד?
ונראה לומר, שיש כאן לימוד נפלא שנוגע לכל אחד ואחד, שהגם שאין כל אחד מישראל איש חיל ההולך ללחום במלחמה, מ"מ כל אחד מישראל עומד במלחמה גדולה עם יצרו, שהיצר הרע משתדל בכל כוחו לנצח עליו שיכשל ולא יצליח בעובדת השי"ת. והתורה מספרת האופן לנצח המלחמה, והיינו ע"י שלשה דברים. תפילה, הכנה למלחמה, ודורן. תפילה, הוא דבר שמובן מאליו, דאיתא בגמ' (קידושין ל:): "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו... ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו", ע"כ. ומפורש, דהאופן לזכות שהקב"ה יעזרו הוא ע"י בקשת עזרו והיינו ע"י תפילה. הכנה למלחמה, הוא דבר שמובן מאליו, שכבר האריך החובת הלבבות (שער הבטחון) שטעות לומר שלא אשתדל לקיים מצות השי"ת, אלא אבטח בהשי"ת, בטחון זה הוא טעות גמור! וע"ז גופא ניתנה לנו הכח הבחירה. וע"כ כל אחד ואחד צריך לעשות כל מה שביכולתו לעשות להתגבר על יצרו, ולעבוד את השי"ת בכל לבבו ובכל נפשו. וזהו הכנה למלחמה, להכין עצמו להתגבר על יצרו, שלא יעצל מלהשתדל לנצח מלחמה זה. אמנם יש לבאר מהו כוונת 'דורן', מהו הדורן לנצח מלחמת היצר. וראיתי שביאור המכתב מאליהו (ח"ג עמ' קי"א) הענין של 'דורן', והיינו שדורון שהאדם מגיש ליצר הוא כל פיתויי ה"לא לשמה", הבטחת השכר, יראת העונש, והענוג שמוצא בעבודתו. והיצה"ר משמח בזה שאין האדם עובד השי"ת לשמה. אבל זהו האופן לעבוד השי"ת לשמה, שאמרו חז"ל: "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפי' שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה". והכוונה, כי דרך העובדה לתת שוחד לשטן ע"י "שלא לשמה", ועי"ז אינו מקטרג כ"כ על האדם, כי רואה שהאדם לומד שלא לשמה, אילו היה לומד לשמה, בזה היה מגדיל אתנקודת הבחירה ואז היצה"ר היה צריך לבוא כנגד במלחמה חזתית עם כלי נשק יותר גדולים. וע"י שמשתמש בבחינת שלא לשמה בזה נחלש כח הסתת היצר.