Parshas Vayera 5786
- Torah Tavlin
- 15 hours ago
- 3 min read
זבחים דף נא.
"אין מעבירין על המצות"
The Mishnah [לעיל מז.] states: the שירי הדם of the חטאות הפנימיות פר ושעיר של יוה"כ, פר כה"ג, פר העלם (דבר) פר ע"ז, were poured out on the יסוד מערבי של מזבח החיצון (the base on the western side of the מזבח החיצון. "מאי טעמא"? Why specifically on the יסוד on western side? The Gemara answers because the pasuk says: "אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד". Which implies, ההוא דפגע ברישא. And the first יסוד the כהן approaches when leaving the היכל, is the יסוד on the west side, which is כנגד הפתח. תוס' quotes רש"י, that the שירי הדם is poured out on the יסוד מערבי because that is the side "כנגד הפתח". But רש"י is not גורס the words in our Gemara of "ההוא דפגע רישא". Because with that גירסא the reason for pouring the דם on the מזרח would be because of the rule, אין מעבירין על המצות. But רש"י is learning the reason for this דין is a גזה"כ from the words "פתח אוהל מועד". Tosfos asks: Why do we need the pasuk if we know this הלכה anyway from the rule of אין מעבירין, since it’s the first יסוד he encounters? תוס' answers that we only apply אין מעבירין when we are confronted with 2 separate מצות -first perform the מצוה that you were פגע ברישא. But to be קובע which יסוד to be שופך השירים, we wouldn’t use this כלל.
The [מגילה ו:] גמ' brings ר' אלעזר ברבי יוסי who holds, that even when we have a אדר שני, all the מצות of Purim are done in אדר ראשון. It’s מסתבר to do the מצות פורים in the first אדר, since we hold אין מעבירין על המצות. Tosfos [שם ד"ה מסתבר] asks from this Gemara in מגילה: by us, we only apply אין מעבירין when we are faced with 2 separate מצות, yet in מס' מגילה we are using אין מעבירין to tell us to do the מצות פורים in אדר ראשון when it’s also only one מצוה? Because of this, תוס' brings רבינו יהודה who answers: אה"נ, the שפיכת שירי הדםactually could be learned from אין מעבירין, but then we would think that it’s only a דין לכתחילה. So, the pasuk is needed to tell me the יסוד מערבי is מעכב.
The גרי"ז asks: The mishnah [מנחות סד:] says: we must bring the עומר (barley) from the closest possible place in ירושלים. One of the reasons for this is אין מעבירין על המצות. By the עומר it’s one מצוה and we are being קובע a מקום of where to get the עומר, yet we say אין מעבירין. Why is this different than שירי הדם where it’s one מצוה and we’re being קובע מקום of the שפיכת דם, we don’t say אין מעבירין? עיין בשיעורי ר' משולם דוד.
The [או"ח ס' רע"ד] שו"ע says: On שבת, we are בוצע על שתי ככרות and hold them both in our hand, but we cut only the bottom חלה. (רמ"א says this is only on ליל שבת, by day or on יו"ט we’re בוצע the top חלה). The כל בו says, some are נוהג to be בוצע התחתון, but we are נוהג to be בוצע העליון. The בית יוסף says the מנהג of the כל בו is also written in הגהות מיימוניות. But the ב"י says: he saw גדולים beבוצע on the lower one, ושמעתי שכן נכון לעשות ע"פ קבלה. The ב"ח says: "ואני תמה"! How can we be בוצע על התחתונה and be עובר אין מעבירין? Therefore, he says he is נוהג to cut the top חלה. The ט"ז was נוהג to cut the lower one, but put it closer to him, so as to be פוגע בה ברישא to avoid אין מעבירין. The גר"א was נוהג to be בוצע on both. ועיין במשנ"ב.