Parshas Vayechi 5786
- Torah Tavlin
- Jan 1
- 3 min read
זבחים דף קח. "שנים שאחזו בסכין ושחטו"
The Mishnah states: The issur of העלאת חוץ has a חומרא that the issur of שחיטת חוץ does not have. Namely, if 2 people hold onto a knife (שנים שאחזו בסכין) and together they שחט קדשים outside of the ביהמ"ק they are פטור, whereas if 2 people hold on to a אבר קדשים and are מעלה אותו בחוץ, they are חייב. The Gemara learns, since it says by שחיטה, "ההוא" this teaches us that 2 people who שחט בחוץ together are פטור. The [קידושין מג.] ריטב"א asks: why does our Gemara need a special לימוד that שנים ששחטו are פטור? We have a general rule [שבת צג.] "שנים שעשו פטור"? He answers: since our Gemara learns from "איש איש" by העלאת חוץ, that 2 people together are חייב, we might think to also learn שחוטי חוץ from there, so we need this special limud of ההוא to teach us otherwise. The [הל' שבת פ"א,טו'] רמב"ם paskens: If 2 people combine to do a מלאכה בשבת, if each one could’ve done it on his own (זה יכול וזה יכול), then they are both פטור. If they both could not have done the מלאכה on their own (זה אינו יכול וזה אינו יכול) like carrying a heavy beam, then they are both חייב. If one is a יכול on his own, but his partner is a אינו יכול, then the יכול is חייב but the אינו יכול is פטור because he is only considered a מסייע to the יכול.[עיין סברת תפארת ישראל על המשנה]. תוס' רע"א says: "ואני מסופק" - that which we say ב' ששחטו is פטור is that only in a case of זה יכול וזה יכול, like by הל' שבת? But if it’s זה אינו יכול וזה אינו יכול, then the halacha would remain like by הלכות שבת and they’reחייב ? Or, does our limud go all the way and even in a case of אינו יכול they are also פטור? רע"א says from the above ריטב"א it seems that if they are both אינו יכול it would be the same as שבת and they are stillחייב . Because otherwise, the ריטב"א could’ve answered that the limud is needed here, to teach us that it’s not like שבת and אינו יכול is also פטור. From the fact that he does not say this, it seems he holds they are חייב. [גליון ברמב"ם, שבת פ"א,טז'] רע"א klers, does the limud in שבת teach us that by זה יכול וזה יכול they are פטור only from a קרבן, or even from מלקות (there is no עבירה at all)? The ספר מקור חיים writes that in הל' שבת when we say ב' שעשאו is פטור, it is only from a קרבן, but they are still עובר בלאו (like רע"א). Our limud here teaches, they are both פטור completely. This would answer the ריטב"א, that our limud is needed, to teach this is different than כל התורה and they are פטור totally. [סוף הספר הגהות לשו"ע או"ח ס' רסו']
The [עה"ת החדש] חתם סופר brings the מדרש רבה: אברהם אבינו was afraid to do מילה on himself, so הקב"ה "שלח ידו ואחז עמו". The ח"ס asks: we know that מילת א"א was on יוה"כ [גמ' ר"ה תוס' ד"ה אלא]. If so, this was a מילה שלא בזמנה sp how could it be דוחה יוה"כ? The חתם סופר explains, this is what the מדרש means: א"א was afraid to do the מילה, because it was יוה"כ, so הקב"ה was also אוחז בסכין so it should be שנים שעשאהו and פטור. (This is not like רע"א and מקור חיים, who hold it’s only a פטור מקרבן but still אסור.)