Parshas Vayechi 5786
- Torah Tavlin
- Jan 1
- 2 min read
האלקים הרעה אתי מעודי עד היום הזה ... (מח-טו)
ה' רעי לא אחסר
הסבא מקלם כתב דבר נפלא: "הנה מעולם לא שמעתי מאדם אף בינוני, ומכ"ש מעשירי העם, שיאמר ב"ה שהיה לי מה לאכול בזו השנה. אבל לפעמים אומר אדם כשר: תודה לאל שהיה לי שנה טובה, שהספקתי כבר לחסוך בשבילי די פרנסתי. והנה יעקב אע"ה בן בנו של גביר הארץ אמר: "האלקים הרועה אותי", ומתרגם אונקלוס: "ה' דזן יתי", נשתוממתי ששמעתי מיעקב מה שלא אשמע משום אדם.
ועמדתי כמשתימם, עד שהגעתי לברכת המזון. נשתוממתי על עצמי, איך לא ידעתי מה אני מברך? הלא כל ברכת המזון שתיקן מרע"ה הכל על מתנת חנם של מזונות. ובזו הפרשה (פרשת בשלח) חשבתי, מתפעלים ממן היורד מן השמים, ולמה אינם מתפעלים ממן העולה מהארץ בכל שנה? טפשים אנחנו, טפשים! אילו נדבקה מחשבת הנפש בהמן הזה, היינו מרגישים כמה טעמים כדמיון המן במדבר. סוף דבר: מה נאמר ומה נדבר "חיכו ממתקים וכולו מחמדים". לא מעבר לים, רק - מזה דודי וזה רעי", עכ"ל. מבואר מדבריו, שיעקב אבינו היה לו אמונה פשוטה, והיה מאמין שכל מה שמגיע לו היה ממש מאת השי"ת כמו המן שירד מן השמים.
ויש לצרף כאן דברי הגר"ח מוולזין (רוח חיים פ"ב, מ"ד)בביאור מש"כ מה שאמר דוד "ה' רעי לא אחסור", וז"ל: "כי הנה הבטחון האמתי המשילו דוד לצאן אשר כל מחסורם הוא על הרועה, ואין אתה יודע עד מה, כן ישליך האדם יהבו על ה' בבטחו כי הוא יכלכלהו. וזה שאמר דוד "ה' רועי" הוא אלי כרועה לצאן הזן אותם, וא"כ איפוא לא אחסר, ואף מה שנראה לי נגד רצוני באמת הוא אך לטובתי. והמשיל לו מהצאן, אשר לפעמים ירצה לו השה לעלות ממקום שכנו והרועה לא יניח אותה לנוד אנה ואנה, והשה לא יבין למה, אשר באמת כוונת הרועה לטוב, יען כי אך פה מקום מרעה דשן וטוב. וזהו שאמר "בנאות דשא ירביצני" מה שהוא מרביץ אותי על מקומי הוא למען הנאות דשא אשר פה. ולפעמים נהפוך הוא, כי השה רוצה לנוח ולהרגיע והרועה לא יניח אותה לנוח, ומנהל אותה הלאה נגד רצונה וכו'", עכ"ל. הרי מהותו של "רועה", הוא שתמיד דואג על הצאן, ולפעמים עושה דברים שהם כנגד רוצנם של הצאן. ועל זה אמר דוד המלך "ה' רעי", שגם הדברים שהם נראין דברים רעים ג"כ הוי לטובתו.
ונראה שיש לקשר הני ב' ענינים להדדי. שהאופן להיכר שהקב"ה הוא "הרועה"וגם הדברים הרעים הם ג"כ "גם זו לטובה", היינו בהכרה שכל מה שנעשה בהאי עלמא הוא בהנהגת השי"ת, דכמו שכל פרנסתך מידי יום ביומו הוא מאת השי"ת, והוא רועינו, כמו כן גם הדברים שאינם כפי רוצינו ג"כ הוא לטובתינו שהוא רועה אותנו למקום 'מי מנוחות'.