Parshas Vayakhel-Pekudei (HaChodesh) 5786
- Torah Tavlin
- 1 day ago
- 2 min read
וישם אתם על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה ה' את משה ... (לט-ז)
בענין חשיבות של כל יהודי
כפשוטו, האבני זכרון היה כמשפרש"י (שמות כח, יב): "שיהא רואה הקב"ה את השבטים כתובים לפניו ויזכור צדקתם", עכ"ל. וביארו המפרשים, שע"י זה הקב"ה זכור צדקתם זהו סיבה שהקב"ה ישפיע טובה וברכה על עמו ישראל. אמנם המשך חכמה ביאור הענין באופן אחר, וז"ל: "שיזכרו בני ישראל ששמותם חקוקים באפוד לפני ה', ויתביישו לעשות עבירה. וכמו שאמרו גבי יוסף, ותתפשהו בבגדו לאמור וגו' - באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו: יוסף עתידין בניך שיכתבו על אבני אפד ואתה ביניהם, רצונך שימחה שמך מביניהם ותיקרא רועה זונות (סוטה לו, ב), והיה לבבם דבוק לה' שיזכרו מעלתם שהם נושאים את הכבוד", עכ"ל.
כלומר, התכלית אינו רק שהשי"ת יזכור צדקתם של כלל ישראל, אלא שכלל ישראל בעצמם יהיה זוכר צדקתם, וע"י זה יהיה סיבה שלא יחטאו, כמו שידוע שמה שיוסף הצדיק מנע עצמו מלעשות העבירה עם אשת פוטיפר היה מחמת שידע שאילו יעבור על העבירה לא יהיה שמו על החושן, כמו כן, אם כל אחד מישראל יודע ששמו [שם שבטו] הוא על האיפוד לפני השי"ת, יהיה זה סיבה שיתביישו מלעבור על עבירה.
ונראה שיש להוסיף על דבריו, דהנה יש מקום שאחד יטעה ויאמר, שאני אינו חשוב אצל קוב"ה, רק הכהנים, שרק הם עובדים השי"ת בהבית המקדש, אבל אני מה חשיבות יש לי אצל הבורא עולם. האם הוא רוצה שאני יעבוד אותו. ועל זה גופא, הקב"ה שם על כתפות האיפוד האבני זיכרון עם השמות של כל כלל ישראל, להורות שכל יחיד ויחיד חשוב לפני השי"ת, והוא ית' רוצה להזכירם תמיד, והוא ית' רוצה בעבודת כל יהודי הגם שאינו הכהן גדול.
ובאמת זה דבר הראשון שכל יהודי עושה בכל בוקר, דהנה נפסק בשו"ע (או"ח סי' ד') שבכל בוקר: "ירחץ ידיו ויברך: על נטילת ידים", ע"כ. ויש כמה וכמה טעמים לרחיצה זה. הרשב"א (שו"ת ח"א סי' קצ"א) כתב לבאר הך חיוב רחיצה וז"ל: "לפי שבשחר אנו נעשים כבריה חדשה דכתיב (איכה ג, כג): "חדשים לבקרים רבה אמונתך", וכמו שבא להם ז"ל במדרש. וצריכין אנו להודות לו יתברך על שבראנו לכבודו לשרתו ולברך בשמו. ועל דבר זה תקנו בשחר כל אותן ברכות שאנו מברכין בכל בוקר ובוקר. ולפיכך אנו צריכין להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו", עכ"ל. הרי, אנו צריכין בכל בוקר לרחוץ את הידים כמו הכהן שצריך רחיצה קודם עבודתו. שכל יהודי, יש לו חשיבות גדול, ועבודתו נחשב ממש כמו הכהן שעושה העבודה. ודבר הראשון בכל יום שיהודי צריך בכל בוקר להכיר חשיבותו לפני השי"ת.