Parshas Vaera 5786
- Torah Tavlin
- 5 days ago
- 3 min read
מנחות דף ב. "כל המנחות שנקמצו שלא לשמן כשירות"
All מנחות whose קמיצה was done שלא לשמה are כשר and permitted to be brought on the מזבח. Their שיירים are permitted to be eaten by the כהנים but they are not עלו לבעלים לשם חובה. Rashi explains: If one was מנדב a מנחת מרחשת (fried in a pan) but the כהן had a מחשבה for a מנחת מחבת (fried in a flat griddle), it is כשר but לא עלו לשם חובה and the בעלים must bring another מנחה. תוס' [ד"ה כל] points out that the Mishna chooses to discuss קמיצה because that is the first עבודה but ה"ה by other עבודות as well. תוס' explains that לשמה by מנחות is learned from the same place as זבחים. תוס'says: just like by זבחים we say כל הזבחים סתמא לשמן, so even if the כהן didn’t have a מחשבה בפירוש לשמה it is still כשר, so too by מנחות we say סתמא לשמן. The גרי"ז explains: the יסוד of סתמא לשמה is that there is a חלות דין in the גוף הקרבן that it is לשמה and it cannot be undone even with a מחשבה שלא לשמה. The reason a מחשבה שלא לשמה is a פסול is because it is a מחשבת פסול just like חוץ לזמנו או למקומו but not because it is lacking לשמה, because לשמה cannot be undone. This is סתמא לשמה. [שאלה ל"ב] שו"ת תורה לשמה was asked: the [או"ח ס' ס"ק ה'] שו"ע says one must have kavana (פירוש המילות) when reciting the firstפסוק of שמע. If not, he is not יוצא. Later, the מחבר says [סי' סג'], one who doesn’t have כונה must repeat the פסוק ofשמע . The משנ"ב quotes אחרונים, when repeatingשמע ישראל it should be done בלחש so it doesn’t seem like one is being מקבל שתי רשויות ח"ו. There are 2 other solutions to avoid this issue. One, is to wait and repeat the pasuk ofשמע . Or continue and read the next פרשה and when finished, repeat from the beginning. When doing this 3rd option, knowing that he will be restartingשמע from the beginning, must he adhere to all the halachos ofק"ש ? Like not motioning with his eyes or fingers, etc? Or since at this point it is only considered כקורא בתורה he does not need to be נזהר? He answers, we see from our Mishna that שלא לשמה is כשר but לא עלו לבעלים yet רבא says a עולה ששחטה שלא לשמה is still אסור to beזורק שלא לשמה . This is a הלכה פסוקה not argued on. We see, even though the קרבן is לא עלו לשם חובהand the owner will have to bring another one in its place, still, the remaining עבודות must be performedכהלכתה . So too, by ק"ש one must continue with the same כונות one must have as if he wanted to be יוצא his חיוב. This is צ"ע because רש"י explains the עבודות must be continued properly because the קרבן is still "בקדושתייהו" but ק"ש is כקורא בתורה? ר' יוסף ענגיל addresses a מנחת סוטה (called a מנחת קנאות in our Mishna). He says the “oilam” asks the following: if a כהן brings the מנחה of a סוטה withפיגול intentions, the מנחה is פסול. Asks the velt, according to ר' אלעזר בר' יוסי (זבחים מז.)who holds that not only can theכהן be מפגל but also the בעלים of theקרבן , let every סוטה have a מחשבת פיגול pasul the מנחה and then the מים will not be בודק her? He gives 80 תירוציםto this קושיא in a קונטרסhe calledגבורות שמונים . Answer number 22 is: even if we hold a מחשבת פיגול does not need to be בפה but could even be בלב, that is only regarding the כהן, but even ר' אלעזר בר' יוסי who says the owner could be מפגל, he (or she) would have to verbalize the מחשבה. עיי"ש סברתו. So, a solution would be to have עדים at her side during the הקרבהto be certain she does not verbalize a מחשבה פסולה.