Parshas Terumah 5786
- Torah Tavlin
- Feb 21
- 2 min read
וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב ... (כה-יא)
בענין חשיבות התורה
הבן איש חי שואל, מדוע כלל ישראל נצטוו לצפות את הארון זהב מבית ומחוץ, הרי הארון הוא כלי שהוא ממש קודש הקדשים, ובו הלוחות – התורה הקדושה, וזהב הוא סמל של דבר גשמי, ומדוע בדבר שכולו רוחני צונו התורה לעשותה עם דבר גשמי? ותי', שבא ללמדנו, שאפ' דבר שהוא כולו גשמי כזהב, יכול להפוך אותו להיות דבר "קודש הקדשים", וכן, 'קלף' – היה מבהמה, וכותבים עליו התורה הקדושה, ויש בו קדושת ספר תורה, וזה ללמדנו שכל דבר שבעולם שייך לרוממו במעלת הקודש.
אמנם נלענ"ד ליישב הקו' באופן אחר בעזהי"ת, דהנה כשאחד רואה הארון שנבנה מזהב ששוה כל הון דעלמא, אומר לעצמו, שבודאי דבר זה חשוב מאוד, שאילו לא, לא היה בונה אותו מזהב. ועי"ז, יהיה סיבה שיתעורר עצמו לרומם החשיבות התורה. וע"כ צינו התורה הקדושה לעשות הארון בזהב טהור מבית ומחוץ, כדי שיתעורר הלבבות לרומם חשיבות התורה. אמנם, עדיין צ"ב, שאילו כן, אינו צריך רק שתהא הזהב מחוץ, שיראה כל אחד ואחד החשיבות של הדבר, ומדוע צריך שתהא הזהב גם מבפנים?
ונראה לומר, שכאן התורה בא ללמדנו יסוד גדול בענין החשיבות התורה, שאפילו אם כל העולם כולו אינו מכיר החשיבות של התורה - אין זה סיבה כלל לגרע החשיבות התורה. וע"כ, בתוך הארון, שאפשר שאין כאו"א רואה מה בתוך הארון, אבל אנו יודעים האמת מה שבתוך הארון, שהתורה הק' אומרת לנו "וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ", ואפשר שהטעם לזהב במקום סתר בתוך הארון, הוא כדי להתעורר אותנו להיות מחשיב התורה, להורות, שהתורה הקדושה בעצם עצמיות חשוב עד מאוד, ואפילו אם כל העולם כולו אינו מכיר זה, מ"מ זה האמת.
וע"פ יסוד זה יש להוסיף, שבכל עשיית כלי משכן כתיב "ועשית" בלשון יחיד, אבל בעשיית הארון כתיב "ועשו", בלשון רבים, וצ"ב מה הטעם לשינוי זה. וכבר עמד ע"ז המדרש (רבה פר' לד, ב): "ועשו ארון, מפני מה בכל הכלים האלה כתיב ועשית ובארון כתיב ועשו ארון, א"ר יהודה ב"ר שלום א"ל הקב"ה יבאו הכל ויעסקו בארון כדי שיזכו כולם לתורה", ע"כ. הרי הטעם שכתיב בהארון "ועשו" היינו משום שכל אחד ואחד יכול להיות בכלל עוסקי התורה. ואפילו אותם שאינם יכוללים ללמוד התורה – הנשים צדקניות, שעבודתם אינו ללמוד התורה, הרי הם יכולים להיות עוסקי התורה, ע"י זה שהם מעוררים בעליהם ובניהם החשיבות התורה, וזהו עסקם התורה של הנשים. וזהו מה שאמרו חז"ל: (ברכות יז, א): "אמר ליה רב לרבי חייא: נשים במאי זכיין? באקרויי בנייהו לבי כנישתא, ובאתנויי גברייהו בי רבנן, ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן", ע"כ. שע"י זה יזכה לחיי עולם הבא.