Parshas Tazriah-Metzorah 5786
- Torah Tavlin
- Apr 17
- 2 min read
Updated: 6 hours ago
וביום השמיני ימול בשר ערלתו ... (יב-ג)
"בענין חשיבות דמצות מילה"
נוהגים העולם, במי שעושה ברית מילה שאינו מזמין קרוביו וידידיו לסעודת הברית מילה, רק מודיע להם שעושה ברית מילה. ויש לבאר מדוע נוהגין העולם כן. הנה דבר זה הוא באמת מפורש בשו"ע (יו"ד סי' רס"ה, סעיף י"ב): "נוהגים לעשות סעודה ביום המילה. הגה: ונהגו לקחת מנין לסעודת מילה, ומקרי סעודת מצוה. וכל מי שאינו אוכל בסעודת מילה, הוי כמנודה לשמים", ע"כ.
ומקור לדין זה הוא מדברי הגמ' בפסחים (קי"ג:): "שבעה מנודין לשמים, אלו הן: יהודי שאין לו אשה, ושיש לו אשה ואין לו בנים, ומי שיש לו בנים ואין מגדלן לתלמוד תורה, ומי שאין לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו, והמונע מנעלים מרגליו. ויש אומרים: אף מי שאין מיסב בחבורה של מצוה", ע"כ. וביאר הרשב"ם דמהו כוונת הגמ' דמי שאינו מיסב בחבורה של מצוה וז"ל: "בחבורת מצוה - כגון משתה של ברית מילה או בת כהן לכהן", ע"כ. הרי כוונת הגמ', דמי שאינו מיסב בחבורה של מצוה קאי על משתה של ברית מילה,שהרי הוא מנודה לשמים.
ומטעם זה כתב הפתחי תשובה (שם ס"ק י"ל) בשם ספר שרביט הזהב דטוב לבטל מה שהשמש קורא על סעודת ברית מילה כי אולי לא ילכו מטעמים המתהוים ויהיה ח"ו בכלל נידוי. וע"כ מדין זה נוהגים עולם שאינם מזמנים לקראת סעודת הברית מילה, רק מודיעים שעושין ברית מילה.
אמנם יש לבאר הלכה זה, דהנה לא מצינו דין זה בשאר כל המצות שאם אחד יש לו האפשרות לצרף להמצוה ולא שיתוף עצמו הוא מנודה לשמים, ומ"ש מצות מילה משאר מצות דכל התורה כולה. וביאר ר' משה פיינשטיין זצ"ל (אגרות משה או"ח ח"ב, סי' צ"ה) שמצות מילה זה שהוא מנודה לשמים אינו משום שיש עליו מצד עצמו מצוה לילך לברית מילה, אלא משום מצות אבי הבן שקראו לבוא אסור לו למנוע לכבוד מצוה הגדולה דמילה והוא כמנודה כשנמנע ולא נענה להקריאה. מבואר בדבריו, שענין מצות מילה יש בו ענין שלא מצינו בכל המצות דכל התורה כולה, והיינו שיש ענין לכבד המצוה הגדולה, וזה שפגם מצות מילה בזה שלא הלך לסעודת הברית מילה, מצד זלזל זה חייב בנדוי.
ובאמת, מצינו שמצות מילה שונה מכל שאר מצות עשה, דהנה כתיב (בראשית יז, יד): "וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר". הרי שלא מל עצמו חייב בכרת, ולא מצינו בשאר מצות עשה כרת [חוץ מפסח]. וכתבו הראשונים טעם לזה, שאינו רוצה לחתום את עצמו שהוא עבד להשי"ת. וא"כ מובן הייטב ענין זה שיש לכבד מצות מילה באופן גדול, שזהו כל מהותו של יהודי להיות עבד ה', וע"כ יש בו נדוי למי שאינו מצרף עצמו במצוה זו.