Parshas Shemos 5786
- Torah Tavlin
- 3 days ago
- 3 min read
זבחים דף קיב. "פרשת פרה - פרת חטאת"
When the Mishnah says פרת חטאת it is referring to the פרה אדומה. It is so called because the Torah says, "חטאת היא" [עיין ברטנורא]. The Mishnah [מגילה כט:] says: In the month of אדר we lain the ארבע פרשיות. They are: פרשת שקלים, זכור, פרה, החודש. First is פרשת שקלים as a reminder to the ציבור to make sure to bring their מחצית השקל before ר"ח ניסן. Then, we lain פרשת זכור which is to be read the שבת before Purim in order to juxtapose מחיית עמלק למחיית המן. Then is פרשת פרה in order to remind and warn the ציבור to be מטהר from טומאת מת in time to fulfill the upcoming מצות עשה של קרבן פסח. The 4th parsha is פרשת החודש. This is lained because it contains the laws of the קרבן פסח. The [תרפ"ה,א'] משנ"ב explains: the שריפת פרה אדומה in the מדבר was done right before ר"ח ניסן in order to sprinkle the אפר הפרה on כלל ישראל immediately following the הקמת המשכן, in order that they are טהור and permitted to bring the פסח בזמנו. We continue to lain פרשת פרה in our times, as a form of תפילה to הקב"ה that we be זוכה to have the מי חטאת sprinkled on us במהרה בימינו.
The [או"ח תרפ"ה,ז'] שו"ע says: י"א that פרשת פרה and זכר are חיובי דאורייתא. The משנ"ב says: most אחרונים hold פרשת פרה is not a חיוב דאורייתא, only זכר. The מקור for the מחבר is from תוס' [מגילה יז', ברכות יג.]: The חכמים hold קריאת שמע may be read "בכל לשון", but רבי holds it must be read ככתבן (לשון הקודש). The Gemara says, from the fact רבי has a special limud that ק"ש must be read ככתבן, it seems he holds by other laining of "כל התורה" they may be read in any language. [מגילה יג:] תוס' quotes רש"י that "כל התורה" means any קריאה that we read from a ס"ת. Tosfos asks on Rashi: this can’t be referring to קריאת התורה because קריאת התורה is מדרבנן [תקנת עזרא] except for פרשת זכר and פרה which are דאורייתא. We see from this statement that תוס' clearly holds פרה is דאורייתא!
The [תרפ"ה] מגן אברהם brings the של"ה that says פרשת פרה is not דאורייתא. Similarly, the ב"ח wonders where תוס' מקור is that פרשת פרה is דאורייתא. Many ראשונים have this גירסא in תוס' that says פרשת פרה is דאורייתא (ריטב"א במגילה, תוס' הרא"ש בברכות).
The חכמת שלמה brings from the מהרש"ל that we should be delete from תוס' the words פרה, as that is a wrong גירסא.The גר"א [תרפ - ה] says: this גירסא in Tosfos is a "נוסחא משובשת" and in our גירסאות of תוס', both in מס' ברכות and in מס' מגילה we only have תוס' listing זכר as דאורייתא, but no mention of פרה. **Today in our Gemara’s, we in fact have the גירסא in תוס' without פרשת פרה being mentioned.
The [ארצות החיים, ארץ יהודה או"ח ס' א',ד'] מלבי"ם says: The פרה אדומה is a כפרה for the מעשה עגל. As [במדבר יט',כב] רש"י quotes; this is compared to the son of a שפחה who dirties the king’s palace, so they call the mother to clean up after him. The פרה comes to clean up after its calf (עגל). He quotes:[דברים ט',ז'] "זכור אל תשכח את אשר הקצפת במדבר" . This is a ציווי דאורייתא to remember and recall the times we made ה' angry in the מדבר. This is the מקור מדאורייתא that we should lain the מעשה עגל. The מלבי"ם explains, it is for this reason that we choose to lain פרשת פרה which is an allusion to the עגל, rather than the מעשה עגל itself, because we are חושש לגנותן של ישראל, but the laining remains a דאורייתא.