top of page

Parshas Re'eh 5786


הכה תכה את ישבי העיר ההוא לפי חרב החרם אתה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב (יג-טז)


השפעת המצות והחטאים על מקומם


     דיני עיר הנידחת מלמדים אותנו השפעתה של חטא עד כמה היא. שכן מלבד מה שבני אותה העיר התחייבו מיתה לשמים, צריכים להמית גם את בהמתה, וצריכים לשרוף את העיר כולה עם כל שללה באש, וגם מְצֻוִּים אנו שאותו מקום ישאר 'תל עולם' ועד עולם לא יִבָּנֶה עוד. ויש לך לשאול אם בני אדם חטאו מה בהמה חטאה, ולמה צריכים להרוג גם בהמתה, וכמו כן מה טעם יש בהפסד רכושם הדומם של החוטאים, או בהפסד מקומו, ומדוע לא יהנו מכל אלו יהודים אחרים שכלל לא חטאו?

התשובה לכך היא 'רוח הטומאה'! החטא הוא תוצאה מרוח הטומאה, וכמו ששנינו (סוטה ג.): 'אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' והיינו 'רוח הטומאה', ונקראת 'שטות' כי אין שום פשר והבנה לאותו רוח המושכו אל החטא, ואחר שהאדם נמשך אחר אותו רוח, הוא ממשיך אותו רוח גם על המקום שבו חטא, וגם על כל הנמצאים בו, לרבות גם המטלטלים שבתוכו, ומעתה אם יעבור אדם באותו מקום יתדבק גם בו אותו רוח מסואב השורה שם, כמו כן אם יתגלגלו המטלטלים שבתוכו למקום אחר יתגלגל אותו רוח עמהם, והנהנים מהם ימשכו גם הם אחר הרע. אולם לא כל עבירה ניכרת רישומה כל כך, וישנם חטאים שאין השפעתה גדולה ובקל יכולים להתגבר עליה, אבל עוון עבודה זרה ממשיכה טומאה עזה וקשה, וכל מקום שטומאה זו חופפת עליו מושך מאוד על הדורך עליו לאותו עוון, וגם כל חפץ שנמשך עליו מאותו רוח נותן את רישומו בכל מי שממשמש בו, ולכן אין מנוס מלהחרים את כל אותו מקום טמא עם כל הנכסים שעליו ולכלותם באש, כדי שלא יתדבק אי מי בטומאה זו.

גם בדור המבול מצינו כעין זה, גם הם היו רעים וחטאים לה' מאוד, והזוהמה שהמשיכו בחטאם עשתה רושם אפילו בבעלי חיים, וגם אם מצד טבעם לא היה להם יצר הרע נכשלו גם הם באותם חטאים שנכשלו בהם בני אותו הדור (ראה פירש"י בראשית ו, יב), וגם בעמק האדמה חדרה אותה טומאה, ולא היה מנוס כי אם להרוג את כל הבעלי חיים שנמשכה עליהם טומאה זו, וגם אדמת העולם היתה זקוקה לתיקון, וכל זה עשה הקב"ה במי המבול, על ידם נהרגו כל הנפשות, וגם העבירו מכל קרקע העולם שלשה טפחים כעומק המחרישה.

אכן כל זה אמור בחטאים חמורים ביותר, אבל גם חטאים קלים ממשיכים במידת מה טומאה בעולם, וגם אם עוד יהיה ביכולתו של הבוחר בטוב להילחם באותו רוח ולהתגבר עליו אין זו הוכחה שאנשים קלים גם יבחרו בדרכי מלחמה, ייתכן שאלו ישלימו עם הרוח שטות הלזה... ולכן כל שמסיתו יצרו לעבירה, גם אם יצרו מבטיחו שמדובר בחטא אחד וקטן, אל יֹאבֶה לו, כי מלבד מה שאסור לעבור גם על עבירה אחת קלה ויחידה, עליו להבין שאין זה חטא אחד בלבד, עליו להבין שבחטאו הוא ממשיך השפעה רעה בעולם, ואי אפשר לדעת מי ומי יפגשו באותה השפעה, ואם יכשל אדם בסיבתה יזקף גם מכשול זה לחובתו, גם הנכשל האחרון יוסיף טומאה על הטומאה הראשונה, ואין לדבר סוף...

ומידה טובה מרובה כשאדם מרבה במצוות ובמעשים טובים הוא מרבה רוח הקדושה בעולם, וקדושה זו מעוררת גם אחרים לעשות כמעשיו, וזכות אלו המצוות יזקפו גם לזכותו של המשפיע הראשון, וגם זה האחרון ירבה קדושה במצוותיו וכך ימשך הדבר בכל ימות עולם והכל יזקף לזכות הראשונים...

הדברים ראויים להאמר בתקופה זו שרבים נוסעים לשהות במקומות נופש, שלא יקבעו את מקומם במקומות שבעלי עבירה ג"כ רגילים לנפוש בהם, גם אם בזמן שהייתו הוא מיועד רק עבורו, כי גם החטאים שעשו בעבר יכולים לעורר השפעתם רח"ל. והשי"ת ישמור את רגלי חסידיו.


bottom of page