Parshas Noach 5787
שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלקים עשה את האדם. ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה ... (ט-ו,ז)
ביאור כוונת הכתוב 'שופך דם האדם וגו'
שופך דם האדם, באדם דמו ישפך (אם יש עדים המיתוהו אתם [רש"י]...וכתב רבינו סעדיהגאון, "הנה, אסר הכתוב על האדם להרוג אדם באיום עונש המיתה, וכנאמר [לעיל ה'] 'ומיד האדם מיד איש אחיו אדרוש את נפש האדם' על ידי הריגתו בבית דין על פי עדות שהרג, וכיתבאר כאן. באדם דמו ישפך-אם האדם יש לו שונא שהיה רוצה למצוא סיפוק לרגש הנקמה שלו על ידי מיתתו של שונאו, והוא יודע שהלה הרג אדם, אבל הוא יודע שאם יהרוג אותו ימצא יותר סיפוק לנקמתו האישית מאשר לנקמת הרציחה, אזי יעמוד ואל יהרגהו בתור עד שעליו נאמר [דברים י"ז ז'] 'יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו' לכתחילה, והיינו, שרק אם הורגו 'בשביל נקמת האדם שהרג', ולא בשביל נקמתו האישית, אזי 'דמו ישפך' על ידו בתור עד כהתבאר. וזהו אחד מהפירושים שאפשר לתת ל'באדם דמו ישפך', כי 'באדם דמו ישפך' סובל כמה פירושים, הראשון, שאין הרוצח נהרג אלא בעבור האדם, כדי שלא יאבדו בני אדם זה את זה, משל לאדם הקוצץ את אצבעו המורעלת למען אשר לא תשחית את כל גופו, השני, 'באדם דמו ישפך' פירושו שתהרוג אותו במהרה בהיותו עדיין בין האנשים-בעולם הזה, לפני שיצא ממנו אל עולם הבא, השלישי, 'באדם-על ידי בית דין על פי עדות שהרג [וכמו שביאר רש"י], הרביעי, 'באדם'-בגלוי, בין אנשים, [לא בסתר...וזאת כדי שאחרים יראו וייראו ולא יעשו כמעשיו, ועל דרך מה שנאמר לגבי ה'מסית' {דברים י"ג י"ב}-'וכל ישראל ישמעו וייראון ולא יוסיפו לעשות כדבר הרע הזה' וה'זקן ממרא' {שם י"ז י"ג}-'וכל העם ישמעו וייראו ולא יזידון עוד'], 'דמו ישפך'"), כי בצלם אלוקים עשה את האדם. ואתם פרו ורבו, שרצו בארץ (עניין השריצה הוא רוב ההולדה כמו השרצים שהם לרוב, וכן 'ובני ישראל פרו וישרצו' [שמות א' ז'], ובמקום שאמר בברכת אדם הראשון 'פרו ורבו ומלאו את הארץ' [לעיל א' כ"ח], אמר כאן 'פרו ורבו, שרצו בארץ' [רד"ק]...ועד"ז כתב המלבי"ם-'שרצו בארץ-היא ההולדה היתירה'), ורבו בה" (ואמר עוד 'ורבו בה' [הגם שכבר אמר בתחילת הכתוב 'ורבו'], לפי שהיוצאים מן התיבה היו מועטים-נח ובניו לבד, כפל עניין הברכה להם כדי לחזק את הדבר, כמנהג [שם]...ואילו המלבי"ם ביאר-'ורבו בה-שתגדלו בעצמה וכח.
ב חזקוני' ביאר את סמיכות הכתובים וכוונת אומרו 'ואתם (ב'ואו החיבור') פרו ורבו וגו', "ואתם פרו ורבו וגו'-אין אני רוצה שתהרגו ותתמעטו, אלא 'פרו ורבו וגו' (וכן כתב רבי יוסףבכור שור-"ואתם פרו ורבו וגו', כלומר, איני רוצה שתהרגו ותמעטו, אלא 'פרו ורבו'"), דבר אחר, כשתעשו דין בהורג ותהרגוהו, לא תהיו בכך נמעטין, אך תפרו ותרבו מאוד"...ועד"ז כתב הרד"ק, ש"אחר שמנעם משפיכת הדם שהוא חורבן עולם הזה, הזהירם על פריה ורביה ליישוב עולם הזה".