ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלקים וממהר האלהים לעשתו ... (מא-לב)
קץ שם לחושך
הנה יוסף הצדיק היה יושב ספון וכבול בבית האסורים, מעונה וכפות על לא עוול בכפו, אינו רואה את אופק סוף זמן שהייתו וישיבתו במקום שפל המדרגה, גם השתדלותו בבקשתו משר המשקים לאחר שהטיב בעדו בפתרון חלומו ביקש ממנו: 'כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה' (מ-יד), לא נענתה והסוף ידוע מה שהיה 'ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו', הרי שתקוותו והזדמנותו האחרונה להשתחרר נתרחק ממנו ונעשה, תוחלת ממשכה מחלה לב, אך יוסף הצדיק לא התיאש מישועתו עד שעליו נאמר 'אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו' (תהלים מ ה) - 'זה יוסף' (מ"ר פט, ג).
ברם, כשרק בא העת והזמן הנכון והמדויק בו נגזר ממרום שיצא מבית האסורים למלוך על כל מצרים ולאחר מכן על כל הארצות, נעשתה שידוד המערכות ובאופן מופלא מיהרו ובאו לגאלו - על ידי 'חלומות' שחלם פרעה שעליהם נאמר (זכריה י ב) 'וחלמות שוא ידברו', נזכר בפתע פתאום שר המשקים, אשר כל עוונו היה ע"י שנפל 'זבוב' מקטני הבריאה אל תוך כוס פרעה, אשר זאת גרם לו להיפגש עם יוסף הצדיק בבית הסוהר ובהמשך אף לפתור לו את חלומו, ועתה ברגע זה שעלה ברצון העליון לשים קץ וסוף לסאת יגוניו ויסוריו של יוסף הצדיק, העלו בבית פרעה את שמו של יוסף כיודע לפתור חלומות, תיכף ומיד מיהרו והרצוהו מן הבור להביאו לפני פרעה בכבוד גדול ולא די בכך אלא לאחר זמן קצר ביותר נעשה אותו עבד היושב במרתפיה החשוכים של בית הכלא, זכה ועלה בידו להגיע לפסגת המלוכה, ונעשה ה'משנה למלך'.
כי ישועת ה' כהרף עין, ואפילו חרב חדה מונחת על צאוורו של האדם אל ימנע עצמו מן הרחמים (ברכות י א), ואף כאשר נראה לו לאדם שדלתי שמים סגורים בעדו, תפילותיו שבים ריקם כלעומת שבאו, וישועתו רחוקה ומתמהמת לבוא, ידע כי בשמים יש זמן קצוב לכל יסוריו, ויש זמן המיועד לגאולתו הפרטית והכללית אשר במהרה בא יבוא, ואדרבה בזמן עקא וצרה מכינים לו את בגדי מלכותו ומהפכים את אבלו לששון, כאשר היה ליוסף הצדיק שדווקא על ידי ישיבתו בבית הסוהר נתעלה בכל המדרגות עד אשר 'ויתנו לו כתר מלוכה'.
ותקננו בעצה טובה. אכן כאשר סיים יוסף הצדיק לפתור את חלומותיו של פרעה, לא נעצר בפתרון בלבד, רק הוסיף מעצמו ונתן עיצות מועילות וטובות לגבי העתיד, כמו שאמר לפרעה: 'ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם', שידריך ויאמר - האיך להפיק את המירב שניתן מהיבול הרב, וכיצד להשתמש כראוי באופן הטוב ביותר ב'שנות השובע' כהכנה ל'שנות הרעב' הבאים אחריהם, לצבור בר ולאחסנם כראוי למען החיות עם רב. הרי לפנינו לימוד ומוסר השכל, שכאשר ישנו לאדם רעיון ומהלך מסוים אשר יכול להועיל לו בעבודת ה', לא די בידיעת הדברים בלבד, אלא צריך לעשותו ולגמרו למעשה, והוא על ידי השאת עצות על העתיד להכין ולתכנן את צעדיו את הדרך ילך בה ואת המעשה אשר יעשה, כי היצר הרע - לא מפריע לו שהאדם 'יודע' עניני עבודת השם - מושגים נעלים, ידיעות בתורה, וחשיבות התפילה, אך אינו נותן שיעשנו ושיוציא לאור עולם הלכה למעשה את מחשבותיו הטובים. הדרך והעצה היעוצה לזה למדנו, כפי אשר אמר יוסף לפרעה סמוך ותיכף לפתרון החלום, אשר לא די בידיעת החלום גרידא שיהיו שנות שובע ורעב, אלא עליו לקחת יועצים שיתנו לו עיצות טובות - לחשוב על העתיד לבוא.
יתן השם יתברך שנזכה להכין את עצמנו לקראת הימים הבאים עלינו - ימי החנוכה המאירים, ומהם נוכל כל אחד ואחד לקחת השפעות ואור חדש גדול למשך כל השנה להאיר לנו את הדרך ואת המעשה.