Parshas Matos-Maasei 5784
- Torah Tavlin
- Aug 2, 2024
- 2 min read
גדרות צאן נבנה למקנינו פה וערים לטפנו (לב-טז)
עמלינו אלו הבנים
פרש"י: נבנה למקננו פה, חסים היו על ממונם יותר מבניהם ובנותיהם, שהקדימו מקניהם לטפם. א"ל משה לא כן עשו, העיקר עיקר והטפל טפל, בנו לכם תחלה ערים לטפכם ואח"כ גדרות לצאנכם. הנה יש לנו ללמוד מוסר גדול מפרשה זו על חובת כל אחד לדאוג בראש ובראשונה עבור חינוך צאצאיו. כי המציאות אצל רוב ההמון שטרודים כל הזמן על המחיה והכלכלה, ואמנם נכון הדבר שהאדם צריך לדאוג לפרנס את בניו ובני ביתו, אך עדיין אין זה אומר שזה מה שצריך לעמוד בראש מעיינו של כאו"א. וזה מה שאמר משה רבינו לבני גד ולבני ראובן: "בנו לכם ערים לטפכם", לפני שאתם דואגים עבור הגשמיות צריכים אתם לדאוג על בני הנוער שיהיו בטוחים וחסונים מפני פגעי הזמן, שיהיה להם ערים לשבת, שיהיו שמורים מכל מיני פגעים ומרעין בישין שמסתובבים בראש כל חוצות ומאיימים על עתידם הרוחני של צעירי הצאן.
בזמן כזה כאשר רוחות רעות וקשות מנשבות בראש כל חוצות, האיך יוכל האב להשקיע כל כוחו ומעיינו להרחיב את עסקיו ולהכפיל את רווחיו, והרי בביתו שמורים פקדונות יקרים אשר ערכם לא יסולא בפז, ובכל רגע ורגע עלולים המה ליפול טרף בפני המשחיתים המאיימים לבלוע אותם חיים ולערטלם מכל זיק של קדושה ויראת שמים. כאשר קורה ל"ע אצל אחד שנשקפת סכנה על אי מי מיוצאי חלציו, ואפילו אינו כי אם חשש רחוק אחד מני אלף, הרי תיכף ומיד ישליך מעליו את כל עיסוקיו וטרדותיו הגשמיים, גם אם יהא הדבר כרוך בהפסדים גדולים ועצומים, ואף אם לא יובטח לו שהשתדלותו תשא פרי, בכל זאת לא יהא לו שום ספק בדבר פן ואולי אינו כדאי להשקיע מאמצים מרובים כל כך.
עיקר החכמה הוא להקדים רפואה למכה, שלא ימתין על כך שיתחיל הבן להראות אותות וסימנים של פריקת עול התורה והמצוות, כי אז כבר לפעמים מאוחר מדי. אלא יבנה ערי מבצר עבור בניו וצאצאיו לשמור עליהם מכל משמר, ולהנעים להם את השהות בתוך המבצר, שירגישו באושר הגדול שזכו בהיותם חלק מעם קדוש זרע ישראל, מובדלים מכל זוהמת הרחוב הקלוקל.
ודברינו מקבלים משנה תוקף בימים אלו כאשר ימי החופש באים לקראתינו, בעוה"ר מעשה שטן הצליח לסגור את היכלי התורה והישיבות, ובודאי שבזמן כזה חובה כפולה ומכופלת על ההורים להשגיח על בניהם בעינא פקיחא שלא יגררו ח"ו אחר משאות שוא ומדוחים. וגם אם לצורך השעה מארגנים נסיעה משותפת לאיזה מקום, בראש ובראשונה צריך לברר על המקום ההוא אם הוא שמור היטיב מבחינה רוחנית, ובאם יתברר שיש אפי' רק חשש רחוק שאפשר להיכשל ידיר את רגליו משם, גם אם יהא הדבר כרוך בהפסד כספי לא קל. ואדרבה, במצב כזה ניתנת ההזדמנות להשריש בלב צאצאיו את הפחד והרעדה שיש לו מכל נדנוד חטא.
ולשם דוגמא קטנה, לאחרונה נסענו כל המשפחה להשתטח על קברי צדיק שבערי הגליל, נזדמן לנו באחד המקומות לעבור בשביל צר בדרך שהיה מלא בקוצים ודרדרים, פניתי לנכדי היקרים ואמרתי להם: שמעו נא יקירי! נכון שהקוצים האלו דוקרים וכואבים קצת, אך לא יעבור זמן רב וכל הכאב יחלוף ויעבור כלעומת שבא, לא כן אם נלך במקומות מפוקפקים וניכשל ח"ו במראות אסורות הרי זה יפגום עמוק עמוק בנפשינו רח"ל. ובכן, הראיתי לפניכם דוגמא קטנה האיך אפשר לקחת אפילו קטע בלתי נעים כזה של הליכה בין הקוצים, ולהפכו לחוויה רוחנית, להשריש בלב צעירי הצאן את החומר שבפגם הראות. ויה"ר שנזכה לגדל דורות ישרים ומבורכים בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות לשמה אכי"ר.