Parshas Lech Lecha 5787
"ויהי השמש (הנה דע, כי עד אברהם לא נקרא 'שמש' רק 'המאור הגדול', רק משבא אברהם בארץ ארם בחרן [ששם נולד {ע' רמב"ן לעיל י"א כ"ח ד"ה והעניין שקיבלו רבותינו בזה וכו'}] ולימד כי השמש מוכרח מהיוצר שתמיד עולה במזרח ושוקע במערב והוא רק שמש לשרת פני קונו, קראהו בלשון ארמי [שפת 'ארם'...כדי לפרסם זאת] 'שמש'-מלשון 'ישמשוני' [ע' דניאל ז' י'-'אלף אלפין ישמשוני'], והוא מצוי בתרגום [ע' ב'תרגום יונתן בן עוזיאל' לעיל א' ט"ז-ד'מני ה' ית שמשא דהוה נהורא רבא למישלט ביממא וכו'] ובמשנה [ע' יומא ז' ה'-'כהן גדול משמש בשמונה כלים וכו']-'שמש', ואינו בלשון הקודש, אלא בלשון ארמי ומשמעותו 'שירות-משרת', ולכן קרא להחמה 'שמש', ופשוט [משך חכמה]) באה (כמו 'ויהי הם מריקים שקיהם' [לקמן מ"ב ל"ה], כלומר, ויהי דבר זה, שהשמש באה-שקעה [רש"י...וב'מזרחי' ביאר את דבריו-"כמו ויהי הם מריקים שקיהם-שהוא חסר 'דבר', כאילו אמר 'ויהי דבר זה, שהם מריקים שקיהם', דאם לא כן 'ויהיו'-בלשון רבים מיבעי ליה למימר כיון דאיירי ברבים המריקים שקיהם, ואף כאן הכוונה-'ויהי דבר זה, שהשמש באה', דאם לא כן 'ותהי'-בלשון נקיבה מיבעי ליה למיכתב, מאחר שנכתב 'באה' בלשון נקיבה, ואף על פי שהשמש הוא ב'לשון זכר' ו'לשון נקיבה' [ע' רש"י לקמן ל"ב ט' ד"ה המחנה האחת וגו'-ש'יש שאר דברים המשמשים בלשון זכר ולשון נקיבה וכמו השמש וכו'] ואפשר להיות שניהם בפסוק אחד, וכמו 'אל המחנה האחת-בלשון נקיבה והכהו-בלשון זכר' [שם-'ויאמר אם יבוא עשו וגו'], זה אינו אלא על המעט"), ועלטה היה (וחשך היום [רש"י]), והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה" (ט"ו י"ז).
ופירש רש"י, "והנה תנור עשן וגו'-רמז לו, שיפלו המלכיות עובדי האלילים בגיהנום" (ע' ב'פרקי דרבי אליעזר' [פרק כ"ז]-"רבי אליעזר אומר, הראה הקב"ה לאברהם אבינו בין הבתרים ארבע המלכיות מושלין ואובדין, שנאמר 'ויאמר אליו קחה לי עגלה משולשת וגו'... רבי אחא בן יעקב אומר, לא נאמר אצלם לשון זה 'משולשת' אלא משום שהם גיבורי כח, וכמה דאת אמר 'והחוט המשולש לא במהרה ינתק' [קהלת ד' י"ב]...רבי יהושע אומר, לקח אברהם חרבו ובתר אותם אחד לשנים, שנאמר 'ויקח לו את כל אלה ויבתר אותם בתווך', ואילו לא בתר אותם לא היה העולם יכול לעמוד, אלא הואיל ובתר אותם תשש כוחם...רבי זעירא אומר, לא נבראו מלכיות הללו אלא להיות עצים לאש של גיהנום, שנאמר 'והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה', ואין 'תנור' אלא גיהנום שנמשלה כתנור, שנאמר [-לגבי ה'גיהנום' {ע' עירובין י"ט.-"שלושה פתחים יש לגיהנום...אחד בירושלים, דכתיב (ישעיה ל"א ט') 'נאום ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים'] 'נאום ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים'").