Parshas Korach 5785
- Torah Tavlin
- 7 days ago
- 3 min read
לכן אתה וכל עדתך הנעדים על ה' ואהרן מה הוא כי תלינו עליו ... (טז-יא)
להיות שמח בחלקו הרוחני
פרש"י: לכן, בשביל כך, אתה וכל עדתך הנועדים אתך על ה', כי בשליחותו עשיתי לתת כהונה לאהרן, ולא לנו הוא המחלוקת הזה. איתא בספה"ק שרצונו של קרח בכהונה גדולה לא היה לשם כבוד והתפארות, כי אם כדי לזכות לקירבת ה', כי ברוחב בינתו הבין שבאמצעות הכהונה יכולים לזכות למעלה עצומה ונשגבה שאי אפשר להשיגה מבלעדה. וע"ז אמר לו משה שעל אף שכוונתו היא קרבת ה', אבל למעשה הוא חולק על ה'. וכדי להבין היטב טענתו של קרח ותשובתו של משה עלינו לרדת לסוף דעתו של קרח, כי רצונו ותביעתו מעוררים תמיהה, מדוע הבין שהוא עדיף מאהרן? אמת הדבר שהשיג את המעלה הנשגבה שבכהונה גדולה, אבל עדיין אין זו סיבה שיעדיף הקב"ה אותו יותר מאהרן. עוד עלינו להבין סיבת הצטרפותם של 052 ראשי סנהדראות אל עדת קרח, הלוא מעצת משה (פסוק ו) שיקריבו איש מחתתו, רואים שגם הם התאוו לכהונה גדולה, ומלבד מה שיש להקשות גם עליהם מה שהקשינו על קרח, יש לנו להוסיף ולהקשות האיך לא חששו מלסכן את עצמם, הרי ידעו שיש רק כה"ג אחד, וכשיש 052 מועמדים אין לכ"א מהם כי אם בין שליש לחצי אחוז שהוא יהיה המובחר, וקרוב לודאי שהינו מקריב אש זרה, וכתוצאה מכך יתחייב מיתה!
אמנם י"ל שקרח ועדתו רוח אחרת היתה עמהם, וחלקו על עצם היסוד שאין לנו אלא כהן אחד, ועיין רש"י לעיל כשמסביר תוכן דבריו של משה בעצתו להמאתיים וחמישים ראשי סנהדראות להקריב קטורת, וז"ל: 'אמר להם בדרכי הגוים יש נימוסים הרבה וכומרים הרבה ואין כולם מתקבצים בבית אחד, אנו אין לנו אלא ה' אחד, ארון א' ותורה אחת ומזבח א' וכה"ג א', ואתם 052 איש מבקשים כהונה גדולה, אף אני רוצה בכך, הא לכם תשמיש חביב מכל, היא הקטרת החביבה מכל הקרבנות וסם המות נתון בתוכו שבו נשרפו נדב ואביהוא, לפיכך התרה בהם 'והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש', כבר הוא בקדושתו. וכי אין אנו יודעים שמי שיבחר הוא הקדוש, אלא אמר להם משה, הריני אומר לכם שלא תתחייבו, מי שיבחר בו יצא חי, וכולכם אובדים' עכ"ל. הנה מתוך שהוצרך משה לומר להם זאת, יש מקום לדייק שחלוקים היו עמו בדבר זה, לדעתם ניתן לכ"א היכולת להתעלות במעלות קדושים, וכל מי שמשיג ההשגות שיש במעלת הכהונה גדולה זכאי גם הוא לשמש בכהונה גדולה, לדעתם היה חפץ הקב"ה שיתרבו כהנים גדולים המעוררים נחת רוח לפניו, ולאור טענתם רצה כל אחד מהם להקטיר קטורת, כי אנשים מורמים היו וכ"א מהם אכן השיג את המעלה הרמה שיש בעבודת כה"ג, ולכן הוצרך משה להעמידם על טעותם, שעל אף שאמת הדבר שהקב"ה חפץ בעבודתו של כ"א מישראל, אבל זה לענין כללות העבודה, אבל לענין עבודת הכהונה אין הקב"ה חפץ כי אם בכהן אחד. ולפי זה מובן כוונת משה כשאמר לעדת קרח: 'ואהרן מהו כי תלינו עליו', שרצה לומר להם שמעלת הכהונה שאהרן זכה לה צריכה להיות אצלכם כדבר של מה בכך, ועל אף שהיא אכן מעלה נשגבה מאוד, מכל מקום באופן שאין זה לרצון הבורא אין זה שווה מאומה, ומה לכם כי תלינו עליו.
וזה לימוד לדורות, שכל מבקש ה' שואף להתעלות ולבוא לידי מעלה יתירה ממדרגתו ומעלתו הנוכחית, אולם עליו לדעת ששאיפתו אינה הוכחה שגם מה"ש מסכימים עמו, כי לפעמים חפצים מן השמים שישאר דוקא במדרגתו הנוכחית, כי מן השמים יודעים שתיקון נשמתו תלויה דוקא בעבודתו במצבו הנוכחי, ואז אכן מסבבים מן השמים שלא יהיה ביכולתו להתעלות ביותר, ולכן כשרואה אדם שכך הם פני הדברים, מוטל עליו לקבל גזירת ה' בדומיה, ולא ימאס במדרגתו ובעבודתו, כי כאמור אות הוא מן השמים שטובתו תלויה דוקא במדרגתו ומעמדו הנוכחית.