Parshas Eikev 5786
- Torah Tavlin
- 4 days ago
- 3 min read
ונשל ה' אלקיך את הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן תרבה עליך חית השדה ... (ז-כב)
חיזוק מול פיתויי היצר
פרש"י: והלא אם עושין רצונו של מקום אין מתיראין מן החיה, שנאמר (איוב ה, כג) 'וחית השדה השלמה לך', אלא גלוי היה לפניו שעתידין לחטוא. נוראות אנו רואים בדברי רש"י אלו, רש"י מפרש שעצת הכתוב שלא לכלות את האומות מארץ ישראל בבת אחת, היא הכרחית מפני הדורות שעתידים לחטוא בארץ ישראל, כי בכך יגרמו פחד מן החיות הטורפות, אבל לא לאותם הדורות שלא יחטאו, כי הללו אין להם להתירא מן החיות. מתוך דבריו יש לנו ללמוד שאלמלא החטא העדיף הקב"ה שישמידו כל הגוים בבת אחת, שכן רואים כבר בפרשה הקודמת (לעיל ז, ב-ד) שישיבת האומות בארץ אחר הכיבוש היתה סכנה רוחנית נוראה לישראל, הקב"ה חשש מאוד מן הקירבה העלולה להיווצר בין ישראל לעמים במידה ויהיו גרים בקירבתם, ועד כדי כך חששה התורה מקירבה זו עד שהוצרכה להזהיר על החיתון עמהם, ואם יכולים לבוא להתדרדרות נוראה כזו מישיבת הגוים בקרבת ישראל ודאי היה הקב"ה מעדיף לגרשם כולם בבת אחת, ורק מפני החטא נשתנתה הוראתו יתברך שלא לכלותם בבת אחת, כי בסיבת החטא יהיה זה סיבה לסכנה.
יסוד גדול אנו רואים מדבריו, שהמניעות לקיים רצון ה' נגרמים בסיבת החטאים. ומכאן תשובה להיצר שבראותו שהאדם מתעורר לקבל עליו איזה 'קבלה טובה' הוא מנסה להפחידו בכל מיני איומים ומראה לו שֶׁהַרְרֵי מניעות עתידים להלחם עמו ועם החלטתו, ולכן מוטב שיסוג אחור מרצונו לקבל עליו מה שרוצה לקבל, ועל כך על האדם להשיב לו שכל המניעות קיימות רק כל עוד שלא קיבל עליו ה'קבלה טובה', אבל לאחר מכן ישתנו סדרי עולם, וכל המניעות יהיו כלא היו, וכפי שרואים כאן, שאפילו חיות טורפות משנות את טבען בפני מי שהליכותיו ישרות ומתוקנות.
וכבר אמר החכם מכל אדם (משלי טז, ז): 'ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו'. וביאר הגר"א בזה הלשון: 'שלא יאמר אדם איך אשוב מדרכי הרעה הלא יש לי ג' מניעות והן: יצר תינוק ואשה. והיינו, יצר הרע - שהוא המקטרג עלי למעלה; ותינוק - הם הדרכים שהלכתי בהן מנעורי, והוא נפש הבהמית שהלכתי אחריה תמיד והורגלתי בהם; ואשה רעה - ממש, כי גם הנפש הבהמית גם כן נקראת 'אשה', וכאשר הורגל בדרך רע היא נקראת 'אשה רעה'. וזהו שאל תירא מהם כי 'ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו', ואמרו 'גם אויביו' הוא 'אשה רעה', 'גם אויביו' הן המקטריגין, וגם הנפש הבהמית וכו' וכולם יהיה לו לטוב ושלום', עכ"ל.
ויש לך להתבונן גם במה שמובא בחז"ל (סוכה נב.) ש'לעתיד לבא מביאו הקב"ה ליצר הרע, ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים, צדיקים נדמה להם כ'הר גבוה', ורשעים נדמה להם כ'חוט השערה', הללו בוכין והללו בוכין, צדיקים בוכין ואומרים היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה, ורשעים בוכין ואומרים היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה' עכ"ל. הרי אם הוא אכן 'הר גבוה' מדוע נדמה הוא לרשעים כ'חוט השערה'? ואם הוא 'חוט השערה' למה ידמה לצדיקים כ'הר גבוה'? וידוע מה שהשיבו על כך בעלי המוסר, שאכן שני בחינות הללו קיימים בו ביצר הרע, כי כשהאדם מקבל עליו 'עול מלכות שמים' מיד מתגלה אליו היצר כ'הר גבוה', כי מראה לפניו אין ספור מניעות ונסיונות העתידים להיות חלקו אם יקבל עליו 'עול מלכות שמים', ואומר לו, האיך עולה על דעתו של 'חלש' כמוך לכבוש 'הר גבוה' כמותי? אחר שהיצר מַרְצֶה בפני האדם את טענתו, הוא מקבל בדרך כלל שלוש מיני תשובות, הרשעים מודים לדבריו, הללו 'מבינים' את טענתו וגונזים מיד את שאיפותיהם, הם מסבירים היטב לעצמם ואפילו לאחרים שהאדם צריך להיות 'שפוי', ואם רואה ב'חוש' שאין ביכולתו לעמוד במשימה כל שהיא, עליו להבין שאין זה עסק עבורו.