Parshas Bo 5786
- Torah Tavlin
- 4 hours ago
- 2 min read
ליל שמרים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לה' שמרים לכל בני ישראל לדרתם ... (יב-מב)
בענין גאולה העתידה
פרש"י: "ליל שמרים - שהיה הקדוש ברוך הוא שומר ומצפה לו לקיים הבטחתו להוציאם מארץ מצרים:הוא הלילה הזה לה' - הוא הלילה שאמר לאברהם בלילה הזה אני גואל את בניך: שמרים לכל בני ישראל לדרתם - משומר ובא מן המזיקין, כענין שנאמר (פסוק כג) ולא יתן המשחית וגו'", עכ"ל. הרי, רש"י בא לפרש כוונת הקרא מהו "ליל שימורים", דפירוש של 'שימורים', הוא באחד מתרי אנפי, או דהוא לשון 'שומר ומצפה', או דהוא לשון של 'שומר מן המזיקין', וזהו כוונת הקרא, שליל זה נקרא ליל שימורים משום ב' טעמים, דהוא הלילה שהקב"ה יושב ומצפה לגאול את בניו, וגם שהוא הלילה שלדורות שהקב"ה שומר אותנו מן המזיקין.
אמנם הספורנו כתב לבאר באופן אחר, וז"ל: "הוא הלילה הזה לה' שמורים. וכמו שהיה משמר ומצפה לגאולת ישראל כל ימי גלותם במצרים, כן הוא משמר ומצפה לגאולת ישראל העתידה, כאמרו ולכן יחכה ה' לחננכם (ישעיהו ל, יח). לכל בני ישראל לדורותם. כאמרם בניסן נגאלו, ובניסן עתידין להגאל", עכ"ל. הרי כוונת הקרא 'לכל בני ישראל לדורתם', אין כוונה כדברי רש"י שהקב"ה לדורות שומר אותנו מן המזיקין, אלא הכוונה שהקב"ה שומר ומצפה לקיים הבטחתו לגאלנו מגאלות הזה. ויש להעיר על הספורנו, דמדוע כאן בפרשת הגאולה ממצרים נוגע זה שהקב"ה שומר ומצפה לגאלנו מגלות העתידה, מדוע כאן המקום להזכיר גלות העתידה?
ונ"ל, דהנה אחז"ל (שבת לא.) שבשעת הדין שואלין לאדם 'צפית לישועה', והק' הסמ"ק (מצוה א') והיכן כתיב מצוה זו? ותי': שכשם שיש לנו להאמין שהוציאנו ממצרים דכתיב אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך וגו'. וע"כ מאחר שהוא דיבור, ה"ק, כשם שאני רוצה שתאמינו בי שאני הוצאתי אתכם כך אני רוצה שתאמינו בי שאני ה' אלהיכם ואני עתיד לקבץ אתכם ולהושיעכם. וכן יושיענו ברחמיו שנית, כדכתיב (דברים ל, ג): ושב וקבצך מכל העמים וגו'", עכ"ל. הרי מבואר מדבריו, שמקור החובה להאמין ולצפות לגאולה העתידה, הוא בכלל האמונה אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך ממצרים, כשם שאנו מאמינים שהוא הוציאנו ממצרים, כן אנו מאמינים שהוא יגאלנו גאולה שנית. והביאור, דכמו שהקב"ה הוציאנו מארץ מצרים מחמת גודל אהבתו, דכת' (שם ז, ח): "כי מאהבת ה' אתכם ומשמרו את השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא ה' אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים". א"כ, מחמת אותה האהבה, שהיא "אהבת עולם", אהבה שאינה פוסקת, בודאי השי"ת יגאלנו שנית. ומובן הייטב מדוע, כאן בפרשת גאולת מצרים הוזכר דבר זה שהקב"ה שומר ומצפה לגאלנו מגלות העתידה, שעיקר חובה לצפות לגאולה הוא מגאולת מצרים.