Parshas Bahaloscha 5786
- Torah Tavlin
- Jun 5
- 2 min read
ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה ה' את משה ... (ח-ג)
"בענין גדלות של אהרן שלא שינה"
פרש"י: "ויעש כן אהרן, להגיד שבחו של אהרן שלא שינה", עכ"ל. הרי התורה הק' משבח אהרן הכהן שקיום ציוי של השי"ת והדליק את המנורה, ולא שינה ממה שצוה אותו השי"ת. וכבר הק' כל המפרשים שזהו דבר תמוה, וכי תעלה על דעתך לומר שאהרן הכהן ישנה מלעשות מה שצוה אותו השי"ת, וכי זהו השבח של אהרן הכהן?
ותי' השפת אמת (על התורה שנת תרל"ה) וז"ל: "ויעש כן אהרן. שלא שינה. יש לפרש כי עשה מעשה המצוה כל ימי חייו בכוונה ורצון אחד. כי דרך כל אדם. שבהתחלה מתעורר לטוב. אח"כ נשכח ממנו. וצריך לחפש התעוררות באופן אחר תמיד. והאמת כי ההתפעלות הראשון הוא המובחר לזאת נאמר על אהרן שלא שינה וממילא בא לו תמיד השגות חדשות כמ"ש אם שמוע בישן תשמע בחדש", עכ"ל. כלומר, שאין כוונת רש"י לומר שלא שינה מלעשות צוי של השי"ת כפשוטו, שלא עשה פעולה אחרת במעשיו ממה שלא צוה אותו השי"ת, דלזה אה"נ אינו שבח גדול לאהרן הכהן שלא שינה, אלא הכוונה הוא על אופן עשייתו, כי דרך כל העולם, שפעם הראשונה שאדם עושה מצוה, עושה אותו בכוונה גמורה, ובהתלהבות, ובכל לבו ובכל נפשו. ובמשך הזמן, כל פעם ופעם שעושה אותו המצוה אח"כ נתמעט עשייתו עם אותו התלהבות וחשק. כמו כל בחור בר מצוה, הפעם ראשונה שמניח תפילה, אותה הנחה הוא בחשק וברצון, ובכוונה, ובכל לבו ובכל נפשו, ואח"כ, במשך הזמן אותו חשק ממעט קצת קצת. וזהו גדלותו של אהרן הכהן, "שלא שינה", דכמו שפעם ראשונה שהדליק את מנורה, אותה הדלקה היתה בכוונה ובחשק ובהתלהבות, כמו כן כל פעם אח"כ נעשה כמו אותו פעם, ולא שינה מאותו פעם ראשונה.
ויש לעמוד כאן על נקודה נחוצה, דהנה כאן מדבר על אהרן הכהן, האיש המרומם מעם, שעושה עבודת הקודש, במקום הקודש, וביום הקודש. ועליו אמרה התורה הק', השבח הגדול שנאמר עליו, שהוא לא שינה בעבודתו, והוא עובד השי"ת כל פעם ופעם, כמו הפעם ראשונה שעבד השי"ת, באותו חשק ובאותו התלהבות, ובאותו כוונה, וע"כ מבואר מזה, שאה"נ הוא נסיון גדול אפילו לאיש קדוש כזה, לעבוד השי"ת באותו התלהבות כמו פעם ראשונה. שכך הוא הדרך הטבע שההתלהבות שיש לאדם כשמתחיל לעשות איזה מצוה, לא יתקיים. וא"כ, ק"ו בן בנו של קל וחומר, למי שהוא אינו כהן שעובד עבודת הקודש, רק עושה עבודתו הרגיל שמוטלת עליו, שיש לו הך נסיון גדול, לשנות בעבודתו, והעבודה מוטלת על כאו"א שצריך להשתדל בכל כוחו, שלא לשנות כלל בעבדתו, ושלא ישלוט בו הך דרך הטבע, שבמשך הזמן יתמעט החשק והכוונה והתלהבות בעבודת השי"ת.