Parshas Vayikrah 5786
- Torah Tavlin
- Mar 20
- 3 min read
מנחות דף סג: "ריבוי בשיעורים"
Rava asks [סד.]: A חולה שיש בו סכנה on שבת needs 2 figs. We have two options: take 2 figs from two separate stems, which requires cutting 2 stems (2 מלאכות) or cut one stem that has 3 figs, which is only one מלאכה but involves ריבוי בשיעורים since one fig is unnecessary. Which is preferable: doing 2 מלאכות or doing 1 מלאכה that includes ריבוי בשיעורים? The Gemara concludes that it is פשיטא we cut the single stem, even though it includes an extra fig. תוס' says: Rava could not answer his ספק from the דין of ממלא אשה קדירה בשר אע"פ שאינה צריכה אלא אחת (i.e., on יו"ט one may add extra to his pot even if it is not necessarily needed), because that is talking about יו"ט which is קיל because מלאכת אוכל נפש is הותרה, so we are not חייש for the טרחא of adding more to a pot. But the ספק of Rava is on שבת which is not נדחת משום אוכל נפש, so we are also not מתיר ריבוי בשיעורים. The רשב"א argues and says: ריבוי שיעורים is only an איסור דרבנן (even on (שבת so on שבת the רבנן are מחמיר and on יו"ט they are not. The ר"ן [ביצה יז. ד"ה ומיהא] asks on the רשב"א: If ריבוי בשיעורים is only an איסור דרבנן what is the ספק of Rava? If we cut 1 stem that has 3 figs on it, it is ריבוי but that is only a דרבנן according to you; if we cut 2 stems it is 2 מלאכות which are דאורייתא! Thus, he says, "ודאי נראה לי" that ריבוי בשיעורים is an איסור דאורייתא and that is why Rava had a question. Even so, explains the ר"ן there is a difference between שבת and יו"ט. On שבת doing מלאכה is only דחוייה for a חולה so when the עיקר מלאכה is אסור but it is just נדחה, its ריבוי is also an איסור דאורייתא. But on יו"ט where אוכל נפש is הותרה, its ריבוי is like it and מותר also, as long as it is "בטורח אחד".ע"ש
The שו"ע [או"ח שי"ח, ב'] rules that if one cooks on שבת for a חולה, a בריא may not eat from the food, because "חיישינן שמא ירבה בשבילו". The משנ"ב explains that he might add extra for someone else, which the ר"ן considers אסור מדאורייתא; although some hold it is only דרבנן, the משנ"ב concludes that the עיקר is that ריבוי בשיעורים is דאורייתא. The מנחת חינוך [סוף מוסך שבת] challenges the ר"ן: If ריבוי בשיעורים is דאורייתא then if a חולה needs a certain amount, like only a small bird, it should be אסור to שחט a larger animal, since that too is unnecessary excess, just like cutting a stem with extra figs. Yet the Gemara says that השוחט לחולה בשבת allows a בריא to eat raw meat, while המבשל לחולה does not, because only by cooking is there a concern of שמא ירבה בשבילו. But according to the ר"ן we should also worry that one might שחט a larger animal than needed and violate ריבוי בשיעורים דאורייתא. This דין of the מנחת חינוך needs explanation: in cooking, adding more food creates more melachah, so ריבוי בשיעורים is understandable. But in שחיטה the איסור is נטילת נשמה and killing a larger animal is the same act of נטילת נשמה as killing a smaller one. What difference should the size of the animal make? (See אור שמח הל' שבת פי"ח, א')