top of page

Parshas Vayikrah 5786


דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן לה' ... (א-ב)


בענין עבודת הקרבנות


    פסק השו"ע (או"ח סי' מ"ח), בכל יום יאמר פרשת התמיד בבקר. וכתב המשנה ברורה (שם) הטעם לזה: "התמיד, והיא במקום הקרבת קרבן התמיד שכן קבלו חז"ל שבזמן שאין בהמ"ק קיים ואין יכולין להקריב קרבנות מי שעוסק בהן ובפרשיותיהן מעלה עליו הכתוב כאלו הקריבום ולכך יש אומרים ג"כ סדר המערכה מטעם זה והוא מה שנתפשט המנהג בימינו לומר בכל יום אביי הוי מסדר וכו'", עכ"ל. הרי, כיון שאין בית המקדש קיים ואין אנו יכולין להקריב הקרבנות, אנו קורין פרשיות של הקרבנות והם במקום הקרבתם, והוי כאילו הקריבם. וכתב הגר"ח קנייבסקי זצ"ל (אורחות יושר עמ' צה) שמבואר בפוסקים שיש "חיוב" לומר פרשת התמיד, ואינו רק מנהג בעלמא.

ויש להעיר על חיוב זו, דהנה יש כמה וכמה מצות שאינם נוהגים בזמן הזה, וכיון שאין אנו יכולין לקיימם, לא תקנו חז"ל לקיים המצוה באופן אחר, כגון מצות ביכורים, אין לנו הבית המקדש להביא ביכורים, ואין אנו מקיימים מצות ביכורים באופן אחר. א"כ מדוע כאן במצות הבאת קרבנות תקנו חז"ל אופן לקיים החיוב על ידי אמירת פרשת התמיד בכל יום דהוי כאילו הקריב הקרבן, הרי כיון דא"א לקיים המצוה להוי ככל המצות שאין אנו יכולין לקיימם, ואנו בגדר אנוסים.

ונ"ל בהקדם יסוד גדול בעבודת הקרבנות. דהנה ידועים מה שביארו הראשונים בעבודת הקרבנות, דמה התועלת בהקרבת בהמות להשי"ת. דהנה הבהמה דומה לגוף האדם, וכשמקריב את הבהמה צריך המקריבו לחושב ולדמות בדעתו כאילו הוא בעצמו הוקרב להשי"ת. [עי' ברמב"ן פסוק ט', ובספר החינוך מצוה צ"ה.] שעבודת הקרבנות הוא ענין של מסירות נפש, שצריך האדם לדמות בדעתו שהוא הבהמה הוקרב להשי"ת. וזהו החיים של כל יהודי לחיות עם מסירות נפש, כל עת וכל רגע לעשות רצון אבינו שבשמים. ולפי זה אפשר שזהו הטעם מדוע בכל יום הוקרב בבית המקדש תמיד בכל בוקר וערב, שכל אדם צריך להתחזק את עצמו להכיר האמת מהו עבדותו בהאי עלמא, שהוא חייב בכל עת ובכל רגע לחיות עם מסירות נפש לעבוד השי"ת. וא"כ לפי זה מובן הייטב מדוע תקנו חז"ל אופן לקיים מצוה זה גם בזמן הזה, דעכשיו שאין לנו הבית המקדש ואין אנו יכולין להקריב הקרבנות, אין לנו חיזק זה מאת עבודת הקרבנות, אבל כיון שהוא נחוץ מאוד מאוד לכל יהודי, תקנו חז"ל אופן אחרת כדי לקיים החזיק בכל יום, והיינו ע"י אמירת פרשת הקרבות דנחשב כאילו הקריב הקרבנן בכל יום. ואפשר שזהו הטעם מדוע ניתנה לכלל ישראל מצות הקרבן פסח במצרים, שבשעה שהם באם להיות יהודי העובד השי"ת, צריך להכיר יסוד של יהודי הוא מסירת נפש, ושהוא מוכן ומזומן להקריב עצמו לעבוד השי"ת.


bottom of page