![](https://static.wixstatic.com/media/b144ad_8b58901343f84975802258a2abe2058b~mv2.png/v1/fill/w_980,h_435,al_c,q_90,usm_0.66_1.00_0.01,enc_auto/b144ad_8b58901343f84975802258a2abe2058b~mv2.png)
ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ... (מז-ח)
אושר החיים
יש לבאר מדוע שאל פרעה את יעקב 'כמה שני חייך', בדרך כלל אין זה השאלה הראשונה ששואלין את האדם כשרואין אותו. וכבר עמדו על זה הראשונים.
ותי' הדעת זקנים מבעלי התוס' וז"ל: "מאד אתה נראה זקן ומלא ימים ויעקב השיבו אל תתמה על זה שהרי ימי שני חיי מעט אלא ע"י שרעים היו ימי שני חיי אני נראה זקן מרוב ימים", עכ"ל.
וכ"כ הרמב"ן: "מעט ורעים היו ימי שני חיי - לא ידעתי טעם הזקן אבינו, מה מוסר הוא שיתאונן אל המלך, ומה טעם לאמר ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי, כי אולי עוד ישיגם ויחיה יותר מהם. ונראה לי כי יעקב אבינו זרקה בו שיבה והיה נראה זקן מאד, ופרעה תמה על זקנותו כי אין רוב אנשי זמנו מאריכים ימים כל כך, שכבר קצרו שנותם, ולכן שאל לו כמה ימי שני חייך, כי לא ראיתי כמותך זקן בכל מלכותי, אז ענה יעקב כי ימיו שלשים ומאת שנה, ואל יתמה בהם כי מעט הם כנגד שנות אבותיו שחיו יותר, אבל מפני היותם רעים בעמל ואנחה זרקה בו שיבה ונראה זקן מאד", עכ"ל. הרי השאלה היה מכח שיעקב אבינו נראה כזקן מאוד.
והוסיף הדעת זקנים מבעלי התוספות וכת', שמכח זה נענש יעקב אבינו וז"ל: "מדרש: בשעה שאמר יעקב מעט ורעים היו, אמר לו הקב"ה, אני מטתיך מעשו ומלבן, והחזרתי לך דינה, גם יוסף, ואתה מתרעם על חייך שהם מעט ורעים, חייך שמנין התיבות שיש מן ויאמר עד בימי מגורי כך יחסרו משנותיך, שלא תחיה כחיי יצחק אביך. והם ל"ג תיבות, ובמנין זה נחסרו מחייו. שהרי יצחק חי ק"פ שנה ויעקב חי אלא קמ"ז", עכ"ל. הרי מבואר מדבריו, שיעקב נענש שנתמעט ימיו ל"ג שנים כנגד התיבות שנאמרו כאן.
והק' הר' חיים שמואלביץ זצ"ל (שיחות מוסר עמ' קכ"ד), שבכלל מנין זה של ל"ג תיבות הוא שאלת פרעה - והם ח' תיבות "ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך", ויש להבין מה לתיבות אלו ליעקב, ומדוע נענש על התיבות שבכלל שאלת פרעה? ותירץ ר' חיים שמואלביץ: "ונראה שהתשובה על זה רומזה בדברי בעלי התוס' שפירשו שכיון שראה פרעה את יעקב זקן מאוד ושערות ראשו וזקנו הלבינו מרוב זקנה שאל לו כן. והשיב לו יעקב, מעט הם שנותי, אלא מתוך רעות שעברו עלי קפצה עלי זקנה, וכעין זה פירש הרמב"ן שם. ולפי זה מבואר מעתה מדוע נכללה שאלת פרעה במנין התיבות שנתבע עליהן, כי אילולא שהיה יעקב מרגיש בצרותיו לא היתה זקנה קופצה עליו", עכ"ד. דברים נוראים, דמי שמתאונן על חייו ואומר שהם "מעט ורעים", זהו סיבה שיפסיד משנות חייו.