ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום. והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום ... (יט-לז)
מעשה פלא עם בנות לוט
פרש"י: "מואב, זו שלא היתה צנועה פירשה שמאביה הוא, אבל צעירה קראתו בלשון נקיה, וקבלה שכר בימי משה, שנאמר בבני עמון (דברים ב, יט) אל תתגר בם כלל, ובמואב לא הזהיר אלא שלא ילחם בם, אבל לצערן התיר לו", עכ"ל. הרי, שתי בנות לוט קרא שם של בניהם על שם שנולד מאת אביהם, אבל אחד מהם היה בדרך צנועה ולשון נקיה, ועל זה כתב רש"י שעתיד לקבל שכר על הך צניעות. ומ"מ יש להעיר, מדוע צריכין לקרא שמות של בניהם על שם שנולדו מאת אביהם, אפילו אם קרא באופן נקיה, מ"מ יותר צנועה שלא לקרא השם על מעשה זנות. וצ"ב בכל הענין.
בהקדמה לאגרות משה (חלק ח') סיפר הגמו"ר משה פיינשטיין זצ"ל מעשה פלא וז"ל: "בתחילת חורף תרפ"ב חלה אחד מבעלי הבתים ונפל למשכב במין חולי מוזר, ולשונו התנפחה בפיו. כאשר תקיף ליה עלמא ורבנו [ר' משה] בא לבקרו, ביקש החולה להוציא כל איש מעליו, וסיפר לרבנו את סיבת חליו. לדבריו, שבוע קודם לכן בשבת פרשת וירא הקשה, כיצד זכו בנות לום שהמשיח יהיה מצאצאיהן, אף שלא בושו בגילוי עריות שעשו והודיעו שבניהן הם מאביהן, ודיבר עליהן בדרך בזיון. בלילה הופיעו בחלומו שתי נשים זקנות מאד שראשן ופניהן מכוסים, ואמרו שהן בנות לוט. הן הוסיפו ואמרו לו ששמעו את טענתו, ובאו מעולם האמת לענות לו. הן טענו שהיו יכולות לומר שמאחר שהן ממשפחת אברהם וניצלו בדרך נס מסדום, לא היו תולים בהם מעשה זנות, והיו יכולות לייחס לעצמן כל מעשה נס. כך שהיו יכולות לומר שנתעברו מן השכינה כביכול, ולייסד דת חדשה כנצרות. והן קראו לבניהן עמון ומואב להודיע שכאשר אשה מתעברת יש לוולד תמיד אב בשר ודם. בזכות זה זכו ויצא מהן המשיח האמיתי. עוד אמרו, שהוא חטא חטא גדול כאשר דיבר עליהן בדרך בזיון, מאחר שהוא דבר עליהן בזלזול, הוא ייענש מידה כנגד מידה כמרגלים (רש"י במדבר יד, לז) ותשתרבב לשונו ותתנפח בחולי משונה וכך ימות, כשסיים האיש לספר את סיפורו, היסב את פניו אל הקיר ונפטר לעולמו, רבנו [ר' משה] ראה בכך עניין אמיתי, מאחר שההסבר נראה לו הסבר אמיתי", עכ"ל. מעשה פלא!
ומ"מ מבואר הייטב הטעם שקראו שמות בניהם על שם שנולדו מאביהם, שבנות לוט בעצמם אמרו הטעם שנקראו כן, להורות שכל לידה צריך אב, ואם בא אחד ואחר שלידתו היה בלי אב הרי הוא שקרן - שדבר זה לא יתכן כלל. ומחוץ, הפשט במעשיהם, יש עוד לימוד נפלא, שצריך לדון לכף זכות, ואפילו על דבר רחוק כזה