Parshas Vayeitzai 5786
- Torah Tavlin
- 2 days ago
- 2 min read
וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ... (כח-כ)
בענין עבודת מלחמת היצר
בתרגום יונתן על פסוק זה איתא: "וקיים יעקב קיים למימר אין יהי מימרא דה' בסעדי ויטרנני משפיכות אדם זכאי פולחנא נוכראה וגילוי עריתא באורחא הדין דאנא אזיל ויתן לי לחם למיכול וכסו למילבוש". והתרגום [מכתר יונתן]: "וידר יעקב נדר לאמור אם יהי מאמרו של ה' בעזרי וישמרני משפיכות אדם זכאי, עבודה זרה, וגילוי עריות, בדרך הזאת שאני הולך ויתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש". הרי יעקב אבינו התפלל להשי"ת שישמורו מהג' עבירות החמורות, מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. וראיתי שיש מקשים על זה, היתכן, זהו מה שיעקב אבינו מבקש מאת הקב"ה שלא יכשר לעבור על הני עבירות חמורות, מה הצד שיעלה עד הדעת שאבותינו שהם צדיקים גמורים יכשל לעבור על הני עבירות.
והפשוט בזה, דקו' זה טעות מעיקרו, דהנה הטעם שהאבות הקדושים היו האבות, היינו משום שהם ידעו תחבולות היצר הרע, והם התגברו על יצרם. וטעות לומר שאבותינו הקדושים לא היה להםיצר הרע כלל. שאין זה שום מעלה לחיות בלי יצר הרע, שאין שום נסיון כלל לעבוד את השי"ת בלי יצר הרע. ולא עוד, אלא מבואר בדברי הגמ' שאבותינו הקדושים התגבר על יצרם באופן נפלא עד מאוד.
דהנה איתא בגמ' בב"ב (יז, א): "שלשה לא שלט בהן יצר הרע, אלו הן: אברהם, יצחק ויעקב, דכתיב בהו: בכל, מכל, כל", ע"כ. והק' הראשונים, שאם כוונת הגמ' כפשוטו שאבותינו הקדושים לא היה להם יצר הרע, א"כ אין שום סיבה שיקבלו שכר על עבודתם. ויש להוסיף עוד, שידוע מה דתנן במתני' (אבות פרק ה', משנה ג'): "עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם להודיע כמה חבתו של אברהם אבינו עליו השלום", ע"כ. הרי אברהם אבינו היה לו עשרה נסיונות, ועמד בכולם. ואם נימא שכוונת הגמ' דזה שלא שלט בהם היצר הרע, היינו שלא היה להם יצר הרע כלל, א"כ ליכא שום מעלה כלל וכלל בזה שעמד בעשרה נסיונות, וע"כ מבואר מזה שהיה יצר הרע לאבותינו הקדושים.
וכתב הבן יהוידע לבאר הגמ': "כל צדיק יוכל היצה"ר להעלות בלבו קצת תאוה של רע, והוא דוחה תאוה זו תכף, וכיון דמעלה בלבו תאוה רעה אפילו שהיא כרגע חשיב זה שליטה קצת, אבל האבות כבשו היצה"ר וניקרו אותו, שאינו יכול להעביר בלבם תאוה של רע אפילו רגע קטן, וכאלו אין בהם יצה"ר", עכ"ל. מבואר בדבריו, שגם האבות היו להם יצר הרע, וכוונת הגמ', שהאבות התגבר על יצרם באופן שהם השליטו ביצרם, ולא היה היצר הרע שום שליטה עליהם. ולפי זה מובן הייטב תפילתו של יעקב אבינו, שהתפלל להשי"ת שיצילו מהיצר הרע, שלא יכשול בהני עבירות.