Parshas Tazriah-Metzorah 5785
- Torah Tavlin
- 1 day ago
- 2 min read
כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם ... (יד-לד)
התחזקות במדת הבטחון
פרש"י: "בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן", עכ"ל. הרי, בנגעי הבית אמרה הכתוב "ונתתי", שבודאי יהיה נגאים אלו, אבל בשאר הנגעים אמרה הכתוב "כי יהיה וגו'", שאם יהיה, ומדוע בנגעי בית שינה הכתוב לומר "ונתתי", שבודאי יהיה נגעים. על זה פי' רש"י (מדברי חז"ל) שזהו בשורה שהיה להם נגעים כדי למצא המטמוניות של זהב שהאמוריים נותן לתוך כותליהם.
וכבר הק' המפרשים מדוע הוצרך הקב"ה לבשר להם לכלל ישראל בשורה זה? מה התועלת עם בשורה זה עכשיו. הרי עכשיו עדיין אינם בארץ ישראל, וכפשוטו אין שום צורך עם בשורה זה. ועוד הקשו, מדוע ניתנה הקב"ה אוצרות של זהב דוקא באופן זה, וצ"ב. וכבר תי' המפרשים קו' זה בכמה וכמה אנפי, וגם אני אענה חלקי בישוב קו' וזו?
ונראה לומר, דהנה עד עכשיו, כלל ישראל היו בתוך המדבר, ופרנסתם הוא ע"י המן מן השמים. שבכל יום ויום כלל ישראל יצאו ללקוט מזונותם לאותו יום, ולא היו משתדלים בהשתדלות בדרך הטבע לצורך פרנסתם, רק פרנסתם היה באופן נס נגלה בכל יום ויום. וכל זה היה רק כל זמן שהיו במדבר, אבל כשנכנסו לארץ ישראל, פרנסתם בא להם ע"י דרך הטבע, ע"י השתדלותם שיעשו. וכיון שפרנסתם בא להם באופן זה, יש מקום שידאג אחד ויאמר, מאיפה יבא להם פרנסתם, שלעשות פרנסה בדרך הטבע הוי דבר שנראה קשה מאוד, ויש מקוםלדאגות גדולות. ועל זה הקב"ה מבשר להם הך בשורה, אפילו קודם שיבאו לארץ ישראל, שאין מקום לדאוג כלל, שהוא ית' דואג על פרנסת כלל ישראל, והוא ית' מכין להם פרנסתם עכשיו אפילו קודם שנכנס לארץ ישראל. ולא עוד, אלא שיהיה להם פרנסה באופן שהוא למעלה מדרך הטבע, שהרבה שלוחים למקום. ועל כן דוקא כאן קודם שנכנסו כלל ישראל לארץ ישראל הודיע להם הקב"ה בשורה זה, ועל ידי בשורה זו יתחזקו את עצמם לבטוח בה' שהוא ית' יפרסנם, בין באופן שהוא בדרך הטבע ובין באופן שהוא למעלה מדרך הטבע.
ומדת הבטחון הוא אחד מן הדברים שצריכין חיזוק תמיד בכל יום. וביארו הספה"ק את דברי הגמ' בשבת (לא, ע"א): "אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, עסקת בפריה ורביה, צפית לישועה, פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר", ע"כ. דכפשוטו, כוונת הגמ' ששאלה "נשאת ונתת באמונה", קאי על זה שעשה כל פרנסתו עם אמונה, אמנם ביארו באופן אחר, שהשאלה הוא האם בכל יום התחזק עצמו במדת הבטחון.