Parshas Pinchos 5785
- Torah Tavlin
- Jul 16
- 3 min read
עבודה זרה דף כז.
"אתמר מנין למילה בעובד כוכבים שהיא פסולה"
The [יו"ד ס' רס"ד, א'] שו"ע says: "הכל כשרים למול אפי' עבד אשה וקטן..". The רמ"א brings: י"א say an אשה may not be מל. The רמ"א says, "וכן נוהגין להדר אחר איש". The ט"ז explains this is שיטת רב who learns from "ואתה את בריתי תשמור" that a נכרי cannot do milah on a Yid, and this pasuk also excludes women from doing milah. The מחבר says an עכו"ם even if he is מהול, may not be מל a Yid. However, if he does, we do not need to do the מילה again. The ט"ז explains that בדיעבד it’s כשר because we don’t find anywhere in the תורה that מילה needs לשמה. The רמ"א says: If מילה was done by a גוי it’s כשר בדיעבד but we must do הטפת דם ברית.
The [מצוה ב' אות יח'] מנח"ח asks: why do we pasken that a חרש שוטה וקטן are כשר to do milah? Even if milah doesn’t need לשמה or like תוס' [ד"ה וכי] says סתם מילה לשמה, if we hold מצות צריכות כונה why are a חש"ו permitted, they are not בני כוונה? He quotes a יסוד from the טורי אבן: Even if מצות צריכות כוונה this is only by שופר, לולב, מצה וכדומה. This is because these items are not מיוחד to be מקיים the מצוה, because a different מצה or שופר may be used. Furthermore, these types of מצות if done without כוונה, may be performed later with כוונה and the מצוה is not lost. In these cases, even if we say סתמא לשמה, still כוונה is necessary. However, by מילה where the מצוה is "מיוחדת בגופו" and once done, cannot be performed again later, we say סתמא לשמה and כוונה is not מעכב. Based on this svara, the מנח"ח says this is why a חש"ו are כשר.
The [מצוה ב' אות יד'] מנחת חינוך says: a גר that is being מגייר may not be מל himself. Because as long as he has not been טובל he is still a גוי and a goy may not be מל. However, according to those that hold that טבל ואח"כ מל is ok, if he would be טובל first maybe his מילה would be כשר. Or, even if לכתחילה he shouldn’t do the מילה, but if he did do it, בדיעבד he wouldn’t need הטפת דם. This is because if he was already טובל all he is missing is מילה and we could say (like we say many times in Shas), his מילה and גירות are באים כאחד. The מנחת חינוך says, if a גר would be מל himself after טבילה (according to that שיטה), he would have to make the ברכת המילה after the מילה and not before, because before, he is still a goy. Just like his ברכת טבילה is made after the טבילה.
The מהרי"ל דיסקין in פרשת וירא on the פסוק of "המול ימול" brings our Gemara that we learn from this that only המהול ימול. Therefore, a גר may not be מל himself. If so, he asks how was אברהם אבינו able to be מל himself, since he himself was not מהול? He answers that a goy that comes to be מגייר is different. A goy is not commanded to be מגייר and מל. However, Avraham Avinu once he was commanded to do ברית מילה he was like a ישראל and was בכלל המל and may do (עיין רע"א רס"ד ד"ה שמתו) מילה. He says this also answers those that ask why אברהם אבינו waited for Hashem to command him to do ברית מילה, if the אבות kept כל התורה כולה. ועיי"ש גם פרשת תולדות דף ס"ב.