Parshas Pinchos 5785
- Torah Tavlin
- Jul 16
- 2 min read
ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני. ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ... (כה-יד,טו)
המפרשים הקשו, מדוע כאן בפרשת פנחס התורה הקדושה פירט לנו השמות של מי שהכה פינחס, אמנם בסוף פרשת בלק כשאמרה התורה המעשה שעשה פנחס, לא אמרה התורה השמות של מי שעברה העבירה? וצ"ב, שאם התורה רוצה להודיענו השמותיהן, מדוע לא אמרה התורה שמותיהן בפרשת בלק, ואם התורה אינו רוצה להודיענו שמותיהם, מדוע כאן בפרשת פנחס התורה מגלה לנו שמותיהן?
ויש כמה וכמה מהלכים בדברי המפרשים ליישב הענין. ובעזהי"ת גם אני אענה חלקי ונשתדל ליישב הענין. הנה פנחס עשה דבר שהוא דבר קשה במאוד מאוד, שהכניס עצמו לסכנת נפשות, שהרי להרוג הני חשובים, זמרי שהוא נשיא בית אב, וגם כזבי שהיא ראש אומות למדין - הוא ממש סכנה גדולה, ויש הרבה מקום למונע לקנא לדבר ה'. ומ"מ, פנחס עמד בקנות וקינא את דבר ה'. והאופן שהיה יכול לעמוד לעשות דבר זה, היה רק אם לא ניתנה שום חשיבות כלל וכלל להני אנשים שעוברים עבירה, ולהסתכל עליהם כאילו הם אנשים פחותים ביותר, וע"כ, בפרשת בלק שאמרה התורה המעשה שעשה, לא אמרה התורה השמות של העוברי עבירה, להורות שזהו האופן שפנחס היה יכול להתגבר ולעשות דבר זה, ולא היה לו שום פחד מהם. משא"כ, כאן בפרשת פנחס כשהתורה הקדושה אומרת הגדלות של פנחס, המעשה נפלא שהוא עשה, בזה התורה מספר השמות של אותן אנשים, לומר שהגם שאנשים אלו היה חשובי עם, ויש כמה וכמה סיבות שיסרב פנחס מלקנא את דבר ה', מ"מ עמד ועשה רצונו של השי"ת ולא היה שום מונע בפניו.
וכאן התוה"ק מלמדנו יסוד גדול בעבודת ה', שכ"ז שא' נותן חשיבות לאחר, אפשר שזה יהיה סיבה שימנע אותו מלעשות הדבר הנכונה בעבודת ה'. שלפעמים צריך לעמוד כנגד חשובי עם שעושים דברים כנגד רצונו של השי"ת. וזהו נסיון גדול, שלא יהיה נתפעל כלל מבני אדם. וצריך לזה בטחון אמיתי בהשי"ת, שלא להיות ירא כלל מבני אדם. כמו שכתב החובת הלבבות (שער הבטחון, פתיחה): "ומהם שהבוטח באלהים יביאנו הבטחתו עליו שלא יעבד זולתו ושלא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם ולא יעבדם להתרצות אליהם, ולא יחניף להם, ולא יסכים עמהם בבלתי עבודת האלהים, ולא יפחידהו ענינם, ולא יירא ממחלקותם, אבל יתפשט מבגדי טובותם וטרח הודאתם וחובת תגמולם, ואם יוכיח אותם, לא יזהר בכבודם ואם יכלימם, לא יבוש מהם ולא ייפה להם השקר", עכ"ל. הרי, מי שיש לו מדת הבטחון יהיה יכול לעמוד בני אדם, ואפ' אם הם חשובים. ולא יהיה ירא מהם כלל. ומדה זה נחוצה לכאו"א, ובפרט רב ומנהיג קהילה, צריך שיהיה לו הך מידה.