Parshas Matos-Maasei 5786
- Torah Tavlin
- Jul 10
- 2 min read
Updated: Jul 16
נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך ... (לא-ב)
בענין חובת הכרת הטוב
איתא במדרש (במדבר רבה פכ"ב, ד'): "וישלח אתם משה (במדבר לא, ו), אמר הקב"ה למשה: נקם נקמת, אתה בעצמך, והוא משלח את אחרים, אלא מפני שנתגדל בארץ מדין אמר אינו בדין שאני מצר למי שעשה בי טובה, המשל אומר בור ששתית ממנו אל תזרק בו אבן", ע"כ. הרי נתקשה המדרש על משה רבינו, שאמר לו הקב"ה "נקם נקמת בני ישראל", שצוה הקב"ה משה רבינו לנקום נקמת בני ישראל מאת המדינים בעמצו, אבל משה רבינו שלח שליח, וקשה, מדוע עבר משה רבינו על ציוי השי"ת בזה שלא הלך בעצמו לנקום במדין. ועל זה אמרה המדרש דכיון שמשה רבינו נתגדל בארץ מדין כשנס מארץ מצרים, ועל כן החובה של הכרת הטוב מוטלת עליו, וע"כ הוא לא הלך בעצמו לנקום נקמת בני ישראל מאת המדינים וע"כ שלח שלוחים.
והק' ר' חיים שמואלביץ זצ"ל (שיחות מוסר עמ' ש"כ) שהדבר תמוה מאוד, הרי משה רבינו נצטווה פי הגבורה מפי מלך מלכי המלכים הקב"ה, שינקום הוא בעצמו את נקמת בני ישראל מאת המדינים, וכיצד יתכן שמשה רבינו דחה את מצות ה' מפני מנהג דרך ארץ והכרת הטוב, זהו דבר תמוה. ותי' ר' חיים שמואלביץ, שעל כרחך צריך לומר, כי חיוב הכרת הטוב מפרש ומבאר את דבר ה', ואשר על כן מאמר ה' "נקום" מתפרש - נקום על ידי אחרים! ואף על פי שלולי חיוב הכרת הטוב היה מתפרש כפשוטו שינקום בעצמו דוקא, מכל מקום מאחר נצטווינו בחיוב הכרת הטוב, הרי זה ככל המידות שהתרה נדרשת בהן, ולכך מתפרש הציווי "נקום" על ידי שליח ולא בעצמך, כי אינו בדין שאני מיצר למי שעשה בי טובה", עכ"ד.
ומבואר כאן יסוד גדול בענין חובת הכרת הטוב, שאילו חובת הכרת הטוב הוא רק מדה טובה בעלמא, לא יתכן לומר שכוונת הקב"ה שכל מצות נקמת מדין הוא ע"י אחרים, אלא ע"כ שהכרת הטוב הוא חובה גמורה שמוטלת על האדם, וע"כ בהכרח שכוונת הקב"ה הוא שיתקיים נקמת מדין אלא על ידי אחרים.
והטעם בגודל נחיצת חובת הכרת הטוב, יש לבאר על פי דברי המדרש (משנת רבי אליעזר פרשה ז'): "מפני מה ענש הכתוב ביותר לכפויי טובה? מפני שהוא כעניין כפירה בהקב"ה. אף הכופר בהקב"ה כופר טוב הוא. האדם הזה הוא כופה טובתו של חבירו, למחר הוא כופה טובתו של קונו", ע"כ. הרי מפורש בדברי המדרש שעיקר הטעם שהאדם חייב להכיר טובה לאחרים הוא משום שאם אינו מכיר טובה לאחרים סופו שיבא לכפור בטובתו של הקב"ה. וע"כ מדה זה של הכרת הטוב נחוץ מאוד מאוד לכל יהודי, שזהו עיקר האמונה בהשי"ת, להיות מודים להשי"ת על כל הטובות שתמיד עושה עמנו בכל יום ובכל עת ובכל שעה.