Parshas Matos-Maasei 5784
- Torah Tavlin
- Aug 2, 2024
- 2 min read
איש כי ידר נדר לה' או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה ... (ל-ב)
"בענין כח של דיבור"
פרש"י: "לא יחל דברו, כמו לא יחלל דברו, לא יעשה דבריו חולין", עכ"ל. וביאר הרא"ם וז"ל: "ופירוש "לא יעשה דבריו חולין", לא יזלזל דבריו, כמו שמזלזל החולין, שאינו חושש בשמירתן מהטומאה, אלא יהיו נחשבין לו כקדש, שחושש בשמירתו", עכ"ל. ר"ל, שהתורה ציונו לשמור על קדושת הדיבור, שאין כל אחד ואחד יכול לדבר כל מה שהוא רוצה לדבר, כמו שדבר שהוא חולין יכול לעשות בו כל מה שהוא רוצה לעשות. ויש כמה וכמה דינים והלכות בעניני הדיבור, כגון איסורי לשון הרע, רכילות, שקרים, אונאת דברים, ניבול פה, וכדומה. ודיבורו של אדם הוא קודש הקדשים! וצריך לנהוג בו קדושה יתירה, וחס ושלום שיטמא דבר קדוש כזה.
ואיתא בספרים הקדושים (קדושת לוי, ועוד), דמי שהוא נזהר ושומר דיבורו, והוא מדבר רק דברים שמותרים לדבר בהם, ואינו מדבר דברים אסורים, הרי עליו אמרה התורה דמי ש"לא יחל דברו", אז "כל היוצא מפיו יעשה" - שכל מה שיוצא מתוך פיו יתקיים, בבחינת "צדיק גוזר והקב"ה מקיים". הרי חזינן מזה גודל כח הדיבור, דמי שאינו עושה דבריו חולין, דיבורו יתקיים.
החינוך (מצוה ל') כתב לבאר ענין הנדרים, זה שהתורה נתנה כח לכל אחד שיהיו איסורים חלים ע"י פיו, וז"ל: "וזה הענין שיש בנו כח לאסור המותר, לפי שהתורה למדתנו בכך, מדכתיב:"לאסור איסר על נפשו לא יחל דברו". וענין זה הוא דומה להקדש, שמצאנו בתורה שיש כח באדם להקדיש את שלו בדברי פיו ויהיה אסור מיד לו ולכל העולם. כדכתיב (ויקרא כז, יד): "ואיש כי יקדיש את ביתו קודש", וכמו כן יש לו כח על עצמו לאסור דברים על גופו", עכ"ל. הרי, דכמו שהתורה נתנה כח לכל אחד ואחד, שיחול הקדש לגבוה בכל דבר שהוא שלו, כמו כן, יכול לאסור באיסור נדר כמו שחל הקדש. עכ"פ חזינן מענין הנדרים, גודל כח הפה, שהאדם בעצמו ע"י דיבורו יכול לקדש, ולאסור דבר. והתורה נתנה לו הכח, דבעצם הדיבור יכול לחול הקדש או איסור על עצמו. זהו הכח של דיבור.
ויש להוסיף, שעכשיו בימים אלו נוהגים אבילות על חורבן בית המקדש, ומדוע נחרב הבית המקדש? על זה אמרה הגמ' ביומא (ט, ב) משום "שנאת חנם". והוכיח החפץ חיים (בתחילת ספרו חפץ חיים) שכוונת הגמ' לא היה רק מחמת חטא של שנאת חנם אלא מחמת החטא של "לשון הרע", עיי"ש. הרי, חזינן גודל הכח של דיבור. שעכשיו אנו בגלות הזה, מחמת החטא של הלשון, נורא למתבונן! וע"כ העבודת מוטלת עלינו לתקן חטא זה, ושיהיה אהבת ישראל, ולא יהיה שום לשון הרע, ועי"ז יבנה בית המקדש השלישי במהרה בימינו!