Parshas Ki Seitzei 5785
- Torah Tavlin
- Sep 5
- 2 min read
לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה. אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך ... (כה יד-טו)
אופן לזכות לעשירות
פרש"י: "לא יהיה לך - אם עשית כן לא יהיה לך כלום", עכ"ל. וכתב עוד: "אבן שלמה וצדק יהיה לך - אם עשית כן יהיה לך הרבה", עכ"ל. הרי כתב כאן רש"י [והוא מדברי הספרי] יסוד נפלא, שפרנסתו של אדם תלוי כפי הנהגתו עם מידותיו. כלומר, אם מידותיו של אדם הם באמונה, ונוהג בפרנסתו בישרות, ואינו עושה שום פועלה אשר אינו גזילה ורמאות, הרי הוא מתברך בפרנסה טובה. אבל מי שחס ושלום אינו נוהג בפרנסתו באמונה, ועושה איזה רמאות, וגזילה, הרי לא יהיה לו פרנסה טובה, ואדרבא "לא יהיה לך כלום" כלשונו של רש"י. ויש לבאר מדוע מי שנזהר בעניני מדותיו זוכה שהוא מובטח שיהיה לו פרנסה, ומי שאינו זהיר בעניני מדותיו, על זה אמר רש"י שלא יהיה לו פרנסה? יש כמה וכמה מצות בהתורה, ולא מצינו שפרנסתו של אדם תלוי בו מדוע דוקא כאן במצוה זה תלוי פרנסתו.
ויש ליישב הענין, בביאור עיקר היסוד של מצוה זה. דהנה מה הטעם שאחד יעשה את משקולותיו שלא כהוגן, זהו רק משום שהוא מאמין שפרנסתו בא לו מכח השתדלותו, ואם הוא עושה איזה השתדלות להרוויח יותר, יהיה זה סיבה שירוויח יותר ויותר. ואיש כזה, אינו מאמין שפרנסתו בא לו מאת הקב"ה, רק מאמין בכוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. אבל מי שמדותיו הוא בישרות, ואינו גוזל את חבירו, הרי הוא מאמין שפרנסתו בא מאת הקב"ה, ואין הצלחתו תלוי בהשתדלות, רק מאמין "כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל", וע"כ אין שום סיבה לעשות השתדלות שאינו מותרת ע"פ דין תורה. אינו סיבה להצליח כלל וכלל. וזהו עיקר יסוד של המצוה, להאמין ולבטוח בהשי"ת שהוא הזן ומפרנס לכל.
וא"כ לפי זה מובן הייטב מדוע מדוע פרנסתו של אחד תלוי במידותיו. דהנהגתו של הקב"ה עם כל אחד ואחד, תלוי כפי דרגתו של אמונה ובטחון, כפי דרגתו של אמונה ובטחון כן יהיה פרנסתו והצלחתו. דכתיב בקרא (ירמיהו יז ה-ח): "כה אמר ה' ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן ה' יסור לבו וגו' ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו וכו'". הרי מפורש בקרא דמי שיש לו בטחון בה' זוכה לברכה. ומהי הברכה של השי"ת? על זה כתיב: (משלי י, כב): "ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה".
הרי הברכה הוא שזוכה לעשירות. וא"כ שפיר מובן מדוע פרנסתו של אדם תלוי בזהירות במידותיו, שאינו רק עצם המצוה, אלא הוא מיוסד על אמונה ובטחון, ומי שיש לו בטחון בהשי"ת זוכה לעשירות. והחכם עיניו בראשו להתחזק במדת הבטחון ויזכה לפרנסה והצלחה רבה!