top of page

Parshas Chayei Sarah 5787

3 hours ago
2 min read

   ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים (ולעיל מיניה כתיב 'ובתואל ילד את רבקה'-'עד שלא שקעה שמשה של שרה, זרחה שמשה של רבקה. שרה מאה שנה-ר"ת שמש, 'וזרח השמש ובא השמש' [בעל הטורים...ומקור דבריו במדרש בראשית רבה נ"ח ב'-"וזרח השמש ובא השמש-אמר רבי אבא בר כהנא, וכי אין אנו יודעין שזרח השמש ובא השמש, אלא, שעד שלא ישקיע הקב"ה שמשו {אור חכמת תורתו} של צדיק זה {המגן על הדור}, הוא מזריח שמשו {אור חכמת תורתו} של צדיק חבירו {כדי להגן על הדור}-'ביום שמת רבי עקיבא {המגין על הדור} נולד רבי יהודה הנשיא {כדי להגן על הדור}, וקראו עליו 'וזרח השמש ובא השמש', ביום שמת רבי יהודה הנשיא נולד רב אדא בר אהבה {כנ"ל}, וקראו עליו 'וזרח השמש ובא השמש'...עד שלא השקיע הקב"ה שמשה {אור צדקתה} של שרה הזריח שמשה {כנ"ל} של רבקה, בתחילה 'הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור אחיך...ובתואל ילד את רבקה' ואחר כך 'ויהיו חיי שרה וגו'"]), שני חיי שרה ... (כג-א) - בעניין הכתוב 'ויהיו חיי שרה וגו'

   וכתב ה'בעל הטורים', "שני חיי שרה-לא אמר ימי, לפי שחזרה לימי נערותה (וחיה אותם שני פעמים...ועל דרך זה פירש ה'רוקח', "שני חיי שרה-ב' פעמים חיי שרה, שחזרה לימי נערותה, ונמצא שחיה ב' מיני חיי נערות"...

   ויש להוסיף, שעניין זה ששבה לימי נערותה גם נרמז במילת 'ויהיו חיי שרה' הנקראת הלוך ושוב), וכשהזקינה עוד פסקו ממנה ימי הנערות (ובכך יש להחשיב שחיה ב' פעמים), ולפיכך אמר 'שני'".

   וממשיך, "ויהיו חיי שרה-מניין 'ויהיו'-ל"ז היה עיקר שנותיה, משנולד יצחק בנה, דבת תשעים היתה כשנולד וכל ימיה מאה ועשרים ושבע", וכן ביאר אביו הרא"ש-"ויהיו חיי שרה-כמניין 'ויהיו'-ל"ז היו 'חיי שרה' ולא יותר, שהרי בעודה בלא בנים לא נקראו שנותיה חיים, וכמה היתה בלדתה את יצחק, בת צ' שנה, וכמה נשארו מאז עד יום מותה, ל"ז שנה, והרי לך שרק כמניין 'ויהיו' יש להחשיב כ'חיי שרה', כי שאר שנותיה אין להחשיבן כחיים כהתבאר"...

   וב'דעת זקנים מבעלי התוספות' הוסיף, "ויהיו חיי שרה-כמניין 'ויהיו'-ל"ז היו 'חיי שרה' ולא יותר, כי חיה קכ"ז שנה, ותשעים שנה היתה בלא בנים, ומי שאין לו בנים חשוב כמת (ע' נדרים ס"ד:-ש"כל אדם שאין לו בנים חשוב כמת, שנאמר [בראשית ל' א'] 'הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי'", וכתב המהרש"א שם ד"ה שאין לו בנים וכו'-ד"ליכא לפרושי שאמרה 'ואם אין אמות אנוכי' מתוך צער על מה שאין לי בנים, דאם כן היה לה לומר 'ואם אין אמות אנוכי', אבל 'מתה' הוא שם התואר, והיינו שאמרה 'ואם אין אני נקראת מתה על זה שאין לי בנים'), וחשוב מתשעים שנה עד סוף ימיה שהיו קכ"ז ויעלו ל"ז כמניין ויהיו".

bottom of page